צמחים הדורשים הגנה מקרה
מינים רגישים לקרה שהקטלוג ממליץ לגדל במקום מוגן, בחממה או בכלי נייד שניתן להעביר בחורף. עם הגנה נכונה בשנים הראשונות אפשר לגדל אותם גם מחוץ לאזורים החמים ביותר.
12 צמחים בקטגוריה זו.
הצמחים בקטגוריה
- פיטנגונה — Eugenia sulcata. פרי ברזילאי נדיר ממשפחת ההדס - גרגרים שחורים-סגולים מבריקים, מתוקים במיוחד עם מרקם קרמי וייחודי. מתוק יותר מדובדבן ריו גרנדה ומזכיר מעט ענבים, עם ארומה וטעם ייחודיים. שיח/עץ קטן מהיער האטלנטי שגדל באטיות ומתאים לאספנים
- מנגוסטין מדרונו — Garcinia madruno. עץ פרי טרופי נדיר ממשפחת ה-Clusiaceae, אותה משפחה של המנגוסטין הסגול. הפרי צהוב-בהיר, אליפטי עד לימוני עם חוד קטן, בקוטר 4–7 ס"מ, וקליפתו מכוסה בליטות גסות ומחוספסות אופייניות. בתוכו ציפה לבנה שקופה, עסיסית ומתוקה-חמצמצה בטעם המזכיר מנגוסטין ולימונדה, סביב 1–4 זרעים. עץ קטן עד בינוני (6–15 מ' בטבע, 3–5 מ' בגידול ביתי) עם עלווה עבה ומבריקה ונוף צפוף — מתאים לחצר מוגנת ולעציץ גדול
- מנגוסטין לוקס (Lucs) — Garcinia mexicana. פרי טרופי נדיר מאוד ממשפחת המנגוסטין. הצמח מקורו במקסיקו והפך מפורסם דרך לוק ולירקר (Luc Vleeracker), חובב פירות שהפיץ אותו. הפרי בעל טעם חמוץ-מתוק ייחודי. **חשוב: אין מחקרים מדעיים מפורסמים על צמח נדיר זה**
- אורנג' ברי — Glycosmis pentaphylla. שיח או עץ קטן ירוק-עד ממשפחת ההדרים (Rutaceae) הגדל לגובה 2-5 מ'. מוצאו בדרום ומזרח אסיה (הודו, סין הדרומית, דרום-מזרח אסיה) והוא נפוץ כצמח בר וכצמח נוי במטעים. הפירות עגולים, קטנים (8-12 מ"מ), מבשילים מירוק לוורוד-אדום ולסגלגל-שקוף. הבשר עסיסי ומתקתק עם ניחוח הדרי-שרפי עדין, ומכיל 1-2 זרעים ירקרקים. העלים המפוצלים (2-5 עלעלים) מפיצים ריח לימוני-אניסי אופייני בעת שפשוף. הצמח נפוץ בהודו בשם 'Ban Nimbu' ו'Ash Sheora', וקרוי באנגלית 'Gin Berry' בזכות הארומה המזכירה משקאות אלכוהוליים תבלוניים.
- שזיף אפריקאי — Harpephyllum caffrum. עץ ירוק-עד ממשפחת האנקרדיים (Anacardiaceae) — אותה משפחה של המנגו והקשיו — יליד היערות של דרום אפריקה, מוזמביק, זימבבואה וסווזילנד. העץ דו-ביתי (Dioecious) ולכן דרושים שני עצים — זכר ונקבה — לקבלת פרי. ישנה אפשרות שעצים מזרעים יוצאים דו-ביתיים, ותופעה זו נצפתה בארץ. הפרי הוא בית-גלעין מוארך באורך 2-3 ס"מ, בעל קליפה אדומה-ארגמנית מבריקה כשמבשיל, וציפה צהובה-כתומה עסיסית עם טעם חמצמץ-מתוק המזכיר שזיף בר. הפרי מכיל גלעין יחיד גדול. משמש ברפואה המסורתית של שבטי הזולו והקוסה, ומהעלים והפרי מכינים ריבות, יין ומשקאות מסורתיים
- גרסיניה לוקס אורנג'י — Luc's Garcinia var. Orangey. עץ פרי טרופי נדיר ממשפחת ה-Clusiaceae — כלאיים ידוע בקהילת אספני הפירות בשם Luc's Garcinia, על שם לוק ולירקר (Luc Vleeracker) מבלגיה שהפיץ אותו. הזן היחיד המוצע כאן, 'אורנג'י', מיוצג על ידי שתילים מיוחורים מאותו מקור איכותי. פרי עגלגל בקוטר 4–6 ס"מ עם קליפה כתומה-בהירה חלקה, ציפה לבנה שקופה, עסיסית ומתוקה-חמצמצה בטעם המזכיר מנגוסטין ולימונדה, ו-1–3 זרעים. עץ קטן וצפוף (3–6 מ') עם עלים עבים מבריקים — מתאים במיוחד לחצר מוגנת ולעציץ גדול. **הערה: מדובר בכלאיים אספנים ולא במין מתועד בפני עצמו; מחקר מדעי ייעודי עליו כמעט שאינו קיים**
- בננה סורית — Musa 'Baladi Syrian'. זן בננה מסורתי (Heirloom) מהלבנט (סוריה, לבנון, ישראל וירדן), מסוג Musa × paradisiaca. פירות קטנים-בינוניים (10-14 ס"מ) עם קליפה צהובה דקה ובשר קרמי-רך במיוחד. הטעם מתוק מאוד עם רמז חמצמץ עדין וארומה עשירה - מפתיע בייחודו לעומת בננות מסחריות שגורות. עשב-ענק רב-שנתי (לא עץ אמיתי) הגדל לגובה 3-4 מ' עם פסאודו-גזע הבנוי מבסיסי עלים. אשכולות בינוניים (30-60 פירות) שמבשילים לאורך מספר שבועות. זן הסתגל היטב לאקלים הים תיכוני של הלבנט - עמיד יחסית לחום ולתנודות טמפרטורה, מגודל מסורתית באזורי החוף הצפוני של סוריה ולבנון וגם בגליל ובעמק החולה.
- בננה נונו מגוונת סגולה — Musa 'Variegated Purple'. זן בננה נדיר עם עלווה ססגונית בגווני סגול-ורוד-ירוק, הנגרמת ממוטציית כימרה (chimera) טבעית במריסטמה. הצמח הוא עשב-ענק רב-שנתי (ולא עץ אמיתי) הגדל לגובה 2-3 מ', עם פסאודו-גזע (גזע מדומה) הבנוי מבסיסי עלים. עלים מוארכים (1-2 מ') עם פסים לא-סדירים בסגול, ורוד, קרם וירוק - כל עלה ייחודי. הפירות (במידה ומבשילים) קטנים יחסית לזני בננה מסחריים, עם קליפה צהובה-סגולה ובשר קרמי מתוק. **חשוב לציין:** זני בננה מגוונים סחירים נפוצים כוללים את 'Ae Ae' (Musa × paradisiaca, מהוואי) ו-'Florida Variegata' - הזיהוי המדויק של הזן הספציפי דורש בדיקת DNA מקצועית. זן נדיר באוספים פרטיים, מוערך בעיקר כצמח נוי.
- פסיפלורה — Passiflora edulis. מטפס פרי ירוק-עד ונמרץ עם פריחה מרהיבה ופירות ארומטיים מתוקים-חמצמצים. מתאים לפרגולות, גדרות וסוכות חזקות, מניב מהר בתנאי שמש והשקיה יציבה
- פסיפלורה מקסיקנית — Passiflora foetida. מטפס פסיפלורה קטן ומהיר ממשפחת ה-Passifloraceae, מוצאו במקסיקו, באיים הקריביים ובאמריקה הטרופית. הפרי קטן מאוד — בגודל ביצת יונה (2–3 ס"מ) — ועטוף בחפים מנוצים ודביקים האופייניים למין. **הטעם מתוק לחלוטין, ללא חמיצות, ארומטי מאוד ומזכיר קוקטייל פירות**. אופן האכילה: עושים חור בקליפה הדקה ושותים את התכולה — יש מעט ציפה אך הטעם עז וריחני במיוחד. העלים תלת-אונתיים, מכוסים שערות רכות ונעימות למגע כקטיפה. **הצמח אינו זקוק להפריה חיצונית ומניב בעצמו**. ⚠️ חשוב: אוכלים אך ורק פרי בשל לגמרי (כשהקליפה לבנה כמו ביצת יונה ומתרככת) — פרי ירוק ועלים מכילים גליקוזידים ציאנוגניים ואינם למאכל
- ביירם — Pimenta racemosa. עץ ארומטי ירוק-עד ממשפחת ההדסיים, מקורו באיים הקריביים. עליו הבשרניים עשירים בשמן אתרי (אויגנול, מירצן, כרווקרול) ומשמשים למאות שנים לייצור 'Bay Rum' - תמצית בישום מסורתית, שמן שיער וחיטוי עור. פורח בפרחים לבנים קטנים בקבוצות ומניב פירות דמויי פלפל שחור. עץ בינוני 8-12 מ' בגובהו, עם עלווה עמידה ומבריקה. אחד המקורות הבוטניים של השם 'תבלין הבאי' יחד עם Pimenta dioica (פלפל אנגלי).
- גויאבה — Psidium guajava. עץ פרי טרופי בינוני (3-8 מ') ממשפחת ההדסיים. פרי גדול ירוק-צהוב (100-500 גרם) עם בשר לבן-ורוד עשיר בוויטמין C. מתאים לאקלים ישראל - עמיד לחום וליובש
מדריכים ומאמרים בקטגוריה
כל קטגוריות הצמחים
קטגוריות נוספות