נאנס אדום (Red Nance): טעם הפרי, גידול בישראל ומחקרים מדעיים

נאנס אדום (Red Nance): טעם הפרי, גידול בישראל ומחקרים מדעיים

בקצרה

פרי קטן בעל ריח חזק, מתוק במיוחד, עם מרקם נימוח־קרמי כמו אגס וארומות פירות יער שנשארות בפה — נקרא nance במקסיקו ו־murici בברזיל. מה מוכיחים עליו ארבעה מחקרים, ואיך מגדלים אותו בישראל.

נאנס אדום הוא שם המסחר שבו אנו מוכרים בארץ בחירה נבחרת של המין *Byrsonima crassifolia* (L.) Kunth, עץ פרי טרופי ממשפחת המלפיגיים (Malpighiaceae). המשפחה הזאת כוללת גם את [האצרולה](/plant/malpighia-emarginata) ואת [פרי חמאת הבוטנים](/plant/bunchosia-argentea), כך שמדובר בקרוב משפחה ממשפחת הפירות הטרופיים האמריקניים.

השם המדעי המקובל הוא *Byrsonima crassifolia* (L.) Kunth — כך הוא רשום ב־Plants of the World Online של גני קיו. קרל לינאוס תיאר אותו לראשונה כ־*Malpighia crassifolia*, וקונת העביר אותו ב־1822 לסוג Byrsonima. הכינוי 'Red Nance' אינו זן רשום: אין רישום זנים רשמי למין, וזהו שם מסחרי לבחירה בעלת פרי בגוון אדמדם־כתום.

באמריקה הלטינית הוא מוכר בשמות nance, nanche ו־nancite, בברזיל הוא נקרא murici. המידע המלא, הגלריה והתנאים המדויקים מופיעים ב[עמוד נאנס אדום בקטלוג](/plant/byrsonima-crassifolia-red).

**זמינות:** נכון למועד הפרסום הצמח אזל מהמלאי. מי שמעוניין בו מוזמן לפנות אלינו — נעדכן כשיחזור.

איך נראה העץ

עץ קטן איטי־צמיחה, שגובהו בדרך כלל 3–7 מ׳ ולעיתים עד 10–15 מ׳. הגזע מפותל והקוטרו מגיע עד 30 ס״מ לערך. העלים פשוטים ונגדיים, 5–15 ס״מ אורך, ירוקים כהים וכלויים־כמעט בצד העליון ואפורים־צהבהבים ומכוסים שיער בצד התחתון. הפלומה החומה־חלודה על הניצנים, הענפים והצד התחתון של העלה היא סימן זיהוי טוב של המין.

בית הגידול הטבעי הוא יערות יבשים, שולי יער וסוואנות על קרקעות דלות וחומציות, מגובה פני הים ועד כ־1,800 מ׳. המין עמיד מאוד ליובש, ובפנמה הוא אף מתואר כעץ שניזוק מאש אך משתקם ממנה ונפוץ בכרי דשא חרוכים וסביב יישובים.

הפרי והטעם

הפרי הוא דרופה עגולה בקוטר 1.7–2 ס״מ, צהובה עד כתומה־אדמדם בבשלות, בעלת ריח חזק מאוד ובשר דק. בתוכה גלעין אחד קשה.

**איך הוא טעים אצלנו:** הטעם מזכיר פירות טרופיים. המרקם נימוח־קרמי ומועט־גרגרי, בדומה לאגס. הפרי מתוק במיוחד, עם ארומות פירות יער שנשארות לאורך זמן בפה. במקסיקו ובאמריקה המרכזית מדובר בפרי עממי נפוץ שמוכר בשווקים טרי או כבוש בסירופ סוכר.

במקסיקו ובמרכז אמריקה מכינים ממנו משקאות, ממתקים וגלידה, ובפנמה ובקוסטה ריקה גם משקה מותסם. הקליפה עשירה בטאנינים ושימשה בעבר לעיבוד עורות ולצביעת בדים בגוון חום־אדמדם.

פריחה והאבקה

הפרחים צהובים, קטנים, יוצאים באשכולות זקופים מעלי העלווה, ולכל פרח חמישה עלי כותרת בעלי טופר. הפרחים נפתחים בצהוב ומאדימים כשהם מתיישנים.

דבר מעניין: בבסיס הגביע יושבות 6–10 בלוטות שמן (אליאופורים). בלוטות כאלה הן סימן ההיכר של משפחת המלפיגיים, והן מושכות דבורי שמן מהסוג Centris, שאוספות את השמן ומאביקות את הפרח. זו דוגמה לקשר הדדי בין צמח למאביק ספציפי.

בקוסטה ריקה נרשמת פריחה בעיקר בחודשים מרץ–מאי והבשלת פרי ביוני–ספטמבר; בפנמה הפרי מופיע במשך רוב השנה. בישראל, לפי לוח הגידול שלנו, הפריחה בקיץ והבשלת הפרי בסוף הקיץ ובסתיו.

תנאי גידול בישראל

**אור:** שמש מלאה. בשנים הראשונות כדאי לצנן קצת בקיץ, בעיקר באילת ובערבה.

**מים:** השקיה סדירה בקיץ בשנים הראשונות; עץ מבוסס עמיד ליובש, אבל השקייה מורידה נשירה ומגדילה את הפרי.

**טמפרטורה:** מין טרופי־סובטרופי שאינו עובר כפור. נזק לעץ צעיר צפוי סביב 0°C, ולכן באזורים עם קור — עציץ שמכניסים למקום מוגן.

**קרקע:** מנוקזת היטב, חומצית מעט עד ניטרלית (pH 5–7). המין מגיע מקרקעות דלות, כך שאין צורך באדמה עשירה במיוחד.

**אזורים:** מתאים מאוד לבקעת הירדן, לים המלח, לאילת ולערבה (עם הצללה). במישור החוף, בשרון ובעמק בית שאן — במיקום שמשי ומוגן מרוח, ליד קיר דרומי. בירושלים, בגליל העליון וברמת הגולן — עציץ בלבד.

ריבוי והרכבה

זרעים נובטים באיטיות ובאחוז נמוך, ועץ מזרע משתנה בצבע הפרי ובאיכותו. לכן שומרים על בחירה ספציפית בהרכבה: מרכיבים שריג מעץ נבחר על כנת זרע של אותו המין, בהרכבת לוע צדדית או בהרכבת שסע, באביב ובתחילת הקיץ (25–30°C). עץ מורכב נושא פרי בדרך כלל תוך 2–4 שנים, ועץ מזרע תוך 4–6 שנים.

⚖️ **הלכה:** מדובר במין אחד, ולכן חל איסור כלאי אילן — אין להרכיב את הנאנס על כנה ממין אחר (יו״ד רצ״ה). מפרטים: [מדריך ההרכבות](/blog/fruit-tree-family-tree-plant-families-evolution-guide).

מה נמצא במחקרים

ארבעה פרסומים מדעיים עוסקים במין זה:

- **סקירה על הפוטנציאל החקלאי** (San-Martín-Hernández ועמיתים, 2023, *Folia Horticulturae*): הפרי מקור לויטמין C, סיבים ותרכובות פנוליות; קיים מגוון גנטי רחב בין אוכלוסיות ובחירות, ונדרש מחקר נוסף על גידול, ריבוי ועיבוד.

- **סקירה תזונתית ופיטוכימית** (Almeida ועמיתים, 2023, *Nutrition Reviews*): הפרי, העלים והזרעים עשירים בתרכובות פנוליות עם פעילות נוגדת חמצון; דווחו השפעות אנטי־דלקתיות ומורידות סוכר — במודלים של תרביות תאים ובעלי חיים בלבד, והמחברים עצמם קוראים למחקרים בבני אדם.

- **מחקר על 22 בחירות ממדינת נאיאריט במקסיקו** (Medina-Torres ועמיתים, 2021, *Fruits*): נמצאו הבדלים ניכרים בין הבחירות בגודל הפרי, במוצקים מסיסים, בפנולים ובפעילות נוגדת חמצון — ולכן שווה לבחור עצים מצטיינים ולהרבות אותם וגטטיבית.

- **סקירה אתנובוטנית ופרמקולוגית** (Hernández-López ועמיתים, 2022, *Acta Agrícola y Pecuaria*): השימוש העממי העיקרי הוא לבעיות עיכול ונשימה, והפעילות הביולוגית נבדקה במבחנה ובבעלי חיים בלבד.

כלומר: הפרי ראוי בהחלט למקום בגינה ובמטבח, אבל **אין מחקרים קליניים בבני אדם**, והממצאים אינם מצדיקים שימוש רפואי.

בטיחות

הפרי הבשל נאכל באופן נרחב באמריקה הלטינית ונחשב בטוח כמזון. הגלעין קשה ואין לבלוע אותו, וילדים קטנים עלולים להיחנק ממנו. חליטות קליפה או עלים, שנהוגות ברפואה העממית נגד שלשולים, אינן תחליף לטיפול רפואי ואין להן מינון מבוסס מחקר. אין מידע מבוסס על רעילות לחיות מחמד.

גיל העץ

במאגר המקורות שלנו אין עדיין תיעוד מאומת של הגיל המרבי או של הפרט הוותיק ביותר של המין הזה — לא תיארוך מדעי ולא הערכה מקושרת למקור. לכן איננו מציגים מספר: עצים ותיקים כנראה קיימים, אבל בלי מקור שניתן לבדוק אין מה לטעון.

מקורות

- San-Martín-Hernández, M. et al. (2023). Byrsonima crassifolia L. Kunth a bio-resource with potential: Overview and opportunities. *Folia Horticulturae*. [DOI 10.2478/fhort-2023-0005](https://doi.org/10.2478/fhort-2023-0005)

- Almeida, T. et al. (2023). Botanical, nutritional, phytochemical characteristics, and potential health benefits of murici (Byrsonima crassifolia) and taperebá (Spondias mombin). *Nutrition Reviews*. [DOI 10.1093/nutrit/nuad065](https://doi.org/10.1093/nutrit/nuad065)

- Medina-Torres, S. et al. (2021). Characterization of fruit quality, functional metabolites, and antioxidant activity in 22 selections of nance from Nayarit, Mexico. *Fruits*. [DOI 10.17660/th2021/76.4.1](https://doi.org/10.17660/th2021/76.4.1)

- Hernández-López, E. et al. (2022). Revisión del estudio etnobotánico, fitoquímico y farmacológico de Byrsonima crassifolia (L.) Kunth. *Acta Agrícola y Pecuaria*. [DOI 10.30973/aap/2022.8.0081010](https://doi.org/10.30973/aap/2022.8.0081010)

- Plants of the World Online (Kew): *Byrsonima crassifolia* (L.) Kunth — מין מקובל ותפוצה.

- CONABIO (ועדת השימור הלאומית של מקסיקו): *Byrsonima crassifolia* (L.) Kunth — [תיאור בוטני ושימושים](http://www.conabio.gob.mx/conocimiento/info_especies/arboles/doctos/35-malpi1m.pdf).

- Morton, J. F. (1987). *Fruits of Warm Climates* — Nance.

תוכן העניינים

  1. איך נראה העץ
  2. הפרי והטעם
  3. פריחה והאבקה
  4. תנאי גידול בישראל
  5. ריבוי והרכבה
  6. מה נמצא במחקרים
  7. בטיחות
  8. גיל העץ
  9. מקורות

צמחים מהקטלוג שמוזכרים במאמר

עוד מהקטלוג

קטגוריות קשורות

נושאים: נאנס אדום, Red Nance, Byrsonima crassifolia, נאנס, פרי נדיר, עץ פרי טרופי, גידול נאנס אדום בישראל, משתלת עצי פרי נדירים

מאמרים נוספים בבלוג

קטלוג השתילים של משתלת מלאו את הארץ — עצי פרי נדירים וטרופיים, משלוח לכל הארץ.