מומבין אדום (Spondias purpurea): הפרי, הגידול בישראל ומה אומר המחקר

מומבין אדום (Spondias purpurea): הפרי, הגידול בישראל ומה אומר המחקר

בקצרה

מומבין אדום, או ג׳וקוטה — קרוב משפחה של המנגו מאמריקה המרכזית, עם פרי אדום מבריק ובשר צהוב מתוק־חמצמץ. מאיפה הוא בא, איך מגדלים אותו בישראל ומה נמצא במחקרים.

מומבין אדום הוא השם שבו אנו מוכרים בארץ את המין *Spondias purpurea* L., עץ פרי ממשפחת האלתיים (Anacardiaceae). זו המשפחה של [המנגו](/plant/mangifera-indica), הקשיו, המרולה ו[האמברלה](/plant/spondias-dulcis), שהיא בת אותו סוג.

באמריקה הלטינית הוא נקרא jocote — מהמילה xocotl בשפת הנאוואטל, שפירושה פרי חמוץ — וגם ciruela (שזיף בספרדית). באנגלית: purple mombin, red mombin או Spanish plum, ובברזיל siriguela. המידע המלא מופיע ב[עמוד מומבין אדום בקטלוג](/plant/spondias-purpurea).

**זמינות:** נכון למועד הפרסום הצמח אזל מהמלאי. מי שמעוניין מוזמן לפנות אלינו — נעדכן כשיחזור.

מאיפה הוא בא

לפי Plants of the World Online של גני קיו, תפוצתו הטבעית ממקסיקו עד צפון קולומביה, כולל ג׳מייקה ואיי הקריביים הדרום־מערביים. הוא גדל בעיקר ביער טרופי יבש עונתי — יער שמאבד את עליו בעונה היבשה.

המין הובא לברזיל, לונצואלה, לפרו ולאיים הקריביים, ובתקופה הקולוניאלית הספרדית גם לפיליפינים. כיום הוא גדל גם בג׳אווה, בבנגלדש, בסנגל ובגמביה.

איך נראים העץ והפרי

עץ נשיר בגובה 3–8 מ׳ בדרך כלל, עם צמרת רחבה וענפים עבים ושבירים. בסוף החורף, עוד לפני הלבלוב, יוצאים על הענפים פרחים קטנים אדומים־סגולים.

הפרי הוא בית־גלעין סגלגל באורך 2.5–5 ס״מ. הקליפה דקה ומבריקה, אדומה עד סגולה (בחלק מהעצים צהובה). הבשר צהוב ועסיסי, בטעם מתוק־חמצמץ, ובתוכו גלעין סיבי גדול אחד (Morton, 1987).

באמריקה המרכזית אוכלים את הפרי טרי, מבושל, מיובש או בסירופ, ומכינים ממנו משקאות וריבות. יש גם מי שאוכלים פרי ירוק עם מלח.

תנאי גידול בישראל

**אור:** שמש מלאה.

**מים:** עץ מבוסס עמיד יחסית ליובש, כי הוא מגיע מיערות יבשים. השקיה סדירה בקיץ משפרת את הפרי.

**טמפרטורה:** רגיש לכפור. עץ צעיר עלול להינזק סביב 0°C.

**קרקע:** מנוקזת היטב.

**אזורים:** מתאים מאוד לבקעת הירדן, לים המלח, לעמק בית שאן, לאילת ולערבה. במישור החוף ובשרון — במקום שמשי ומוגן מרוח, כי הענפים שבירים. באזורים קרים — בעציץ גדול בלבד.

ריבוי

לפי Morton (1987), המומבין משריש בקלות מענפים עבים שננעצים באדמה, ולכן באמריקה המרכזית משתמשים בו גם כגדר חיה. זרעים נובטים לעיתים רחוקות. עץ מייחור מתחיל לתת פרי בדרך כלל אחרי 2–3 שנים.

⚖️ **הלכה:** אין להרכיב את המומבין על כנה ממין אחר (כלאי אילן, יו״ד רצ״ה).

מה נמצא במחקרים

- **סקירה על הסוג Spondias** (Sameh ועמיתים, 2018, *Evidence-Based Complementary and Alternative Medicine*): במיני הסוג נמצאו תרכובות פנוליות ופעילות נוגדת חמצון, אנטי־דלקתית ומגינת כבד — במבחנה ובבעלי חיים.

- **מחקר על עלי המומבין** (Almeida ועמיתים, 2017, *Oxidative Medicine and Cellular Longevity*): תמצית מהעלים הפחיתה נזק לרירית הקיבה בחולדות.

- **סקירה על הפוטנציאל התרופתי** (dos Santos ועמיתים, 2023, *Molecules*): רוב הממצאים פרה־קליניים, ויש פער בין השימוש העממי לבין ראיות לבטיחות וליעילות.

**חשוב:** אין מחקרים קליניים בבני אדם. הפרי הבשל נאכל כמזון ונחשב בטוח; אין לבלוע את הגלעין.

מקורות

- [Plants of the World Online — Spondias purpurea L.](https://powo.science.kew.org/taxon/urn:lsid:ipni.org:names:71494-1)

- [Morton, J. (1987). Purple Mombin. Fruits of Warm Climates](https://hort.purdue.edu/newcrop/morton/purple_mombin.html)

- [Sameh et al. (2018). Genus Spondias: A Phytochemical and Pharmacological Review](https://doi.org/10.1155/2018/5382904)

- [Almeida et al. (2017). Spondias purpurea leaf hexane extract](https://doi.org/10.1155/2017/6593073)

- [dos Santos et al. (2023). Spondias sp: Shedding Light on Its Vast Pharmaceutical Potential](https://www.mdpi.com/1420-3049/28/4/1862)

תוכן העניינים

  1. מאיפה הוא בא
  2. איך נראים העץ והפרי
  3. תנאי גידול בישראל
  4. ריבוי
  5. מה נמצא במחקרים
  6. מקורות

צמחים מהקטלוג שמוזכרים במאמר

עוד מהקטלוג

קטגוריות קשורות

נושאים: מומבין אדום, מומבין, Spondias purpurea, ג׳וקוטה, jocote, שזיף ספרדי, עץ פרי טרופי, גידול מומבין בישראל

מאמרים נוספים בבלוג

קטלוג השתילים של משתלת מלאו את הארץ — עצי פרי נדירים וטרופיים, משלוח לכל הארץ.