פיטנגה — דובדבן סורינאם: שיח פרי ברזילאי עמיד, יפה ומניב מהר. מדריך גידול מלא, טעם, ערך תזונתי וזנים.
**זמין במשתלה:** [שתיל פיטנגה למכירה — לעמוד פיטנגה בקטלוג: זנים, גדלים ומחירים](/plant/eugenia-uniflora).
פיטנגה, הנקראת גם פיטנגו או דובדבן סורינאם, היא שיח פרי עמיד יחסית שמתאים לרוב אזורי הארץ ולגידול בעציץ גדול. זנים כהים נוטים להיות מתוקים ופחות שרפיים.
- **שמות:** פיטנגה, פיטנגו, דובדבן סורינאם
- **אור:** שמש מלאה עד חצי צל
- **כלי:** 40–60 ליטר לפחות
- **הבשלה:** אדום עמוק עד שחור, לפי הזן
**פיטנגו ופיטנגה הם אותו צמח?** כן, אלה שמות מקובלים לאותו מין. **מתי הפרי בשל?** כשהוא צבוע לחלוטין ונפרד בקלות. **אפשר לגדל בעציץ?** כן, עם ניקוז והשקיה סדירה.
הפיטנגה (*Eugenia uniflora*), הידועה גם כדובדבן סורינאם, היא אחת הכניסות הקלות ביותר לעולם פירות הבר הברזילאיים: שיח נאה, עמיד יחסית, שמניב תוך 2–3 שנים.
פרי מחורץ בעל שמונה "צלעות", בקוטר 2–4 ס"מ, שמבשיל מירוק לכתום ואז לאדום עמוק — ובזנים נבחרים עד **שחור-סגול**. ככל שהפרי כהה ובשל יותר כך הוא מתוק יותר; פרי אדום-בהיר עדיין חמצמץ ובעל נגיעה שרפית אופיינית. מומלץ להשאיר על השיח עד שהוא נושר בקלות למגע.
עמידה יחסית: שיח מבוסס עומד בטמפרטורות סביב 0 עד -2°C לזמן קצר. מתאימה לחוף, לשרון, לשפלה, לעמקים ולחלק מאזורי ההר המתונים. סובלת גם רוח ומעט מליחות — ולכן משמשת גם כגדר חיה אכילה.
קרקע מנוקזת, pH 5.5–7.5; מסתגלת גם לקרקעות גיריות טוב יותר מרוב בני משפחת ההדסיים. השקיה: 20–50 ליטר בשבוע בקיץ לשיח בוגר. עקה קלה לפני הפריחה מגבירה חנטה.
פרחים לבנים קטנים ומבושמים; לרוב **שני גלי פריחה בשנה** (אביב ותחילת סתיו), והפרי מבשיל תוך 3–5 שבועות מהפריחה בלבד — מהמהירים בעולם עצי הפרי.
מגיבה מצוין לגיזום: אפשר לעצב כשיח, כגדר חיה או כעץ קטן בגובה 2–3 מ'. גוזמים אחרי הקטיף.
לפי מאגרים ברזילאיים (TACO) ומחקרים, 100 גרם פיטנגה מכילים כ-**26 מ"ג ויטמין C**, קרוטנואידים (ליקופן, בטא-קריפטוקסנתין) ופוליפנולים — ומכאן צבעה העז.
מתאימה מאוד: כלי 40–60 ליטר, שמש מלאה עד חצי צל, השקיה סדירה. אחד הפירות הנדירים הקלים ביותר למרפסת.
בפועל מבחינים בין שתי קבוצות: הקבוצה האדומה, הנפוצה, בעלת פרי חמצמץ-מתוק ונגיעה שרפית ברורה יותר; והקבוצה הכהה ("Black Star", "Zill Dark" ודומיהן), שנבחרה בברזיל ובפלורידה לפרי כמעט שחור, מתוק במיוחד וכמעט נטול הטעם השרפי. הזנים הכהים מרובים ברובם באופן וגטטיבי — ייחורים למחצה או **{{הברכת אוויר::שיטת ריבוי שבה מעודדים השרשה על ענף מחובר לצמח האם ולאחר מכן מנתקים אותו כשתיל עצמאי; מרגע הניתוק מתחילים למנות שנות ערלה מחדש}}** — כדי לשמר את איכות הפרי, שכן ריבוי מזרע אינו נאמן לזן.
המזיק המרכזי בישראל הוא **זבוב הפירות הים-תיכוני** (Ceratitis capitata), שנמשך מאוד לפרי הבשל. הפרי הקטן והמהיר להבשלה מקל על ההתמודדות: קטיף תכוף כל יומיים, איסוף פרי נשור מהקרקע, ופיתיונות או מלכודות בשולי החלקה. במרפסת אפשר לכסות ענף נבחר ברשת דקה. כנימות עלה עשויות להופיע על צימוח צעיר ומטופלות בשטיפת מים או בשמן מינרלי קל.
הפרי אכיל טרי, אך נהוג להסיר את הזרע המר לפני האכילה. בברזיל מכינים ממנו ריבות, סורבה ומשקאות; קירור של הפרי הקטוף לשעה לפני האכילה ממתן את הנגיעה השרפית. הפרי עדין מאוד ונשמר יום-יומיים בקירור בלבד — ולכן כמעט אינו מגיע למסחר, וזו בדיוק הסיבה לגדל אותו בבית.
מעבר לפרי, שיח הפיטנגה משמש בעיצוב גינה כגדר חיה דקורטיבית בזכות עלוותו הצפופה והבורדו-אדמדמה של עלים צעירים, ופריחתו הלבנה הריחנית המושכת דבורים. גיזום עיצוב קליל שומר על צפיפות נאה מבלי לפגוע משמעותית ביבול.
הפרי הבשל משמש להכנת ריבות, סורבה וליקר ביתי בברזיל ובמדינות דרום אמריקה נוספות, ולעיתים גם כתבלין — עלי הפיטנגה היבשים משמשים בתה מסורתי. בישראל, בשל אופיו הפריך והרגיש לפגיעה, מומלץ לצרוך את הפרי טרי סמוך לקטיף או להקפיא לשימוש עתידי בקינוחים.
אם רוצים פרי אקזוטי שמניב מהר, נראה יפה כל השנה ולא דורש אקלים טרופי — הפיטנגה היא הבחירה הראשונה.
- Lorenzi, H. (2006). *Frutas Brasileiras e Exóticas Cultivadas*. Instituto Plantarum.
- Morton, J. F. (1987). Surinam Cherry. In *Fruits of Warm Climates*. [hort.purdue.edu](https://hort.purdue.edu/newcrop/morton/)
- Bagetti, M., et al. (2011). Physicochemical characterization of pitanga fruits. *Ciência e Tecnologia de Alimentos*, 31(1).
נושאים: פיטנגה, דובדבן סורינאם, Eugenia uniflora, גידול פיטנגה, שיח פרי, פרי ברזילאי, פיטנגו, עץ פיטנגו, שתיל פיטנגה, פיטנגה שחורה
קטלוג השתילים של משתלת מלאו את הארץ — עצי פרי נדירים וטרופיים, משלוח לכל הארץ.