עשרה עצי פרי שמתאימים לאקלים הארץ וצורכים מעט מים לאחר התבססות — חרוב, זית, רימון, תאנה, שקד, צבר ועוד. כולל צריכת מים משוערת, עמידות לקור ולמליחות, ושיטת השקיה שמקצרת את שלב ההתבססות.
בישראל, שבה הקיץ יבש לחלוטין וכמות המשקעים השנתית נעה בין כ-500 מ"מ בגליל לפחות מ-50 מ"מ בערבה, בחירת עצי פרי עמידי יובש היא ההחלטה שמשפיעה יותר מכל על חשבון המים ועל סיכויי ההצלחה של הגינה. חשוב להבהיר נקודה שמבולבלת לעיתים קרובות: כל עץ צעיר זקוק להשקיה סדירה בשנתיים-שלוש הראשונות. "עמידות יובש" מתייחסת לעץ מבוסס בעל מערכת שורשים מפותחת.
שלושה מנגנונים עיקריים: שורש שיפודי עמוק המגיע ללחות בעומק (חרוב, שקד); עלה קשיח ומצופה שעווה או שערות המפחית איבוד מים (זית); ונשירה או תרדמת קיץ המפחיתה את פעילות העץ בשיא החום. עץ שיש לו יותר ממנגנון אחד — כמו הזית — הוא העמיד ביותר.
העמיד ביותר ברשימה. ירוק-עד, צל צפוף, מתקיים כמעט ללא השקיה לאחר שלוש שנים. דו-ביתי — נדרש עץ נקבה מורכב ועץ זכר להאבקה. עמידות מליחות בינונית-גבוהה.
ירוק-עד, ארוך חיים במיוחד, עמיד ליובש ולמליחות. זקוק לצינת חורף לחנטה. השקיית עזר קיצית של פעם בשבועיים משפרת משמעותית את היבול אך אינה תנאי להישרדות.
נשיר, עמיד ליובש, למליחות ולקרקע גירנית. יוצא דופן אחד: בשלב התפתחות הפרי דווקא נדרשת השקיה אחידה, אחרת הפרי נסדק. זהו העץ המתגמל ביותר ביחס להשקעה.
נשירה וקשיחה, עמידה ליובש ברמה טובה לאחר התבססות. במים מועטים הפרי קטן ומתוק יותר; בהשקיה סדירה היבול גדול יותר. מתאימה גם לעציץ גדול.
נשיר, בעל שורש עמוק, פורח בשלהי החורף. עמיד ליובש טוב, אך רגיש להצפה ולקרקע כבדה. רוב הזנים דורשים מאביק.
הקיצוני ברשימה: מטבוליזם CAM שפותח את הפיוניות בלילה בלבד ומפחית איבוד מים דרמטית. כמעט אינו דורש השקיה. יש לזכור שהוא הוכרז מין פולשני באזורים מסוימים ולכן כדאי לגדלו בשליטה.
עמיד ליובש ולמליחות גבוהה, דורש קיץ חם ויבש וחורף עם שעות קור. דו-ביתי — נדרשים עץ זכר ועץ נקבה.
מטפס נשיר שמתקיים בשלחין מועט. גידול בעל מקובל בארץ באזורים עם מעל 400 מ"מ משקעים.
עמידות יובש בינונית-טובה לאחר התבססות, צל מצוין ויבול גדול. יש לשתול הרחק ממדרכות בשל הכתמת הפרי.
עץ מקומי, עמיד יובש קיצוני ועמידות מליחות גבוהה, נפוץ בבקעה ובנגב. פרי קטן ומתוק, ועץ צל מצוין באזורים החמים.
אלה הערכות לעץ בוגר בגינה ביתית בקיץ, לא המלצות מטע מסחרי: חרוב וצבר — כמעט אפס עד 40 ליטר לשבועיים. זית ושיזף — 40 עד 80 ליטר בשבוע. שקד ופיסטוק — 60 עד 100 ליטר בשבוע. רימון ותאנה — 80 עד 150 ליטר בשבוע להשגת יבול איכותי. הנתון המדויק תלוי בגודל החופה, בסוג הקרקע ובאזור האקלים; חישוב מדויק מבוסס על אידוי-דיות (ET) לפי מתודולוגיית FAO.
הובילו צינור ראשי 25 מ"מ אל העץ, התפצלו לצינור טפטוף 16 מ"מ ופרסו אותו בספירלה רציפה סביב העץ בקוטר של כשני שליש מרוחב החופה, בלי להצמידו לגזע. השקיה עמוקה ונדירה עדיפה בהרבה על השקיה קלה ויומיומית: היא מושכת את השורשים כלפי מטה ובונה עץ שיעמוד ביובש. הוסיפו חיפוי אורגני בעובי 5 עד 10 ס"מ — הוא מפחית אידוי מהקרקע ומייצב את טמפרטורת בית השורשים.
השקיה קלה ויומית שמייצרת שורשים שטחיים; שתילה עמוקה מדי שגורמת לריקבון צוואר; חיפוי הצמוד לגזע; וציפייה שעץ בשנה הראשונה יתמודד עם יובש — אף עץ אינו עמיד יובש לפני שהתבסס.
- FAO. *Crop Evapotranspiration — Guidelines for Computing Crop Water Requirements* (Irrigation and Drainage Paper 56).
- Batlle, I., & Tous, J. (1997). *Carob tree: Ceratonia siliqua L.* IPGRI.
- Chalker-Scott, L. (2007). Impact of mulches on landscape plants and the environment — a review. *Journal of Environmental Horticulture*, 25(4).
- משרד החקלאות ופיתוח הכפר, שירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) — הנחיות השקיה בגידולי מטע.
נושאים: עצי פרי עמידי יובש, עצים חסכוניים במים, גינה חסכונית במים, עצי פרי לגינה בישראל, אקלים הארץ, עץ חרוב, גידול זית, גידול רימון, גינה ים תיכונית
קטלוג השתילים של משתלת מלאו את הארץ — עצי פרי נדירים וטרופיים, משלוח לכל הארץ.