החרוב הוא עץ ים-תיכוני איתן, עמיד ליובש כמעט לחלוטין. מדריך: מין העץ (דו-ביתי!), השקיה, קצב גידול, שימושי החרובים והרכב תזונתי מבוסס מחקר.
החרוב (Ceratonia siliqua) הוא עץ הבית של הנוף הים-תיכוני: ירוק-עד, בעל צל צפוף, ועמידות יובש שאין כמעט שנייה לה בעצי מאכל. לאחר התבססות של 2–3 שנים הוא יכול להתקיים כמעט ללא השקיה.
החרוב הוא עץ **דו-ביתי**: יש עצי זכר ועצי נקבה נפרדים. רק עץ נקבה מניב חרובים, והוא זקוק לעץ זכר בסביבה להאבקה. עצי חרוב מזרע אינם ידועי מין עד לפריחה (7–10 שנים), ולכן שתיל **מורכב** מזן נקבי ידוע הוא הדרך הבטוחה להשיג יבול.
מתאים לכל אזורי הארץ מלבד אזורים עם קרה עמוקה מתמשכת. אוהב קרקעות גיריות, רדודות ומנוקזות, וסובל מליחות בינונית. אינו סובל הצפה או קרקע כבדה רוויה.
בשנתיים הראשונות משקים סדיר. אחר כך אפשר לרדת להשקיית עזר קיצית בלבד. הגידול איטי-בינוני: כ-30–50 ס"מ בשנה. עץ מורכב מתחיל להניב בגיל 5–7 שנים.
הפריחה בסתיו (ספטמבר–נובמבר), עם ריח חזק ואופייני. החרובים מבשילים בקיץ שלאחר מכן — מחזור של כמעט שנה. עץ בוגר יכול להניב 30–100 ק"ג.
החרובים הבשלים מכילים 40–50% סוכרים טבעיים. מהם מכינים אבקת חרובים (תחליף קקאו נטול קפאין ותאוברומין), דבש חרובים ומזון לבעלי חיים. מהזרעים מפיקים **גומי חרובים (LBG, E410)** — מייצב מזון תעשייתי חשוב. משקל הזרע האחיד של החרוב הוא מקור המילה "קראט" בתכשיטנות.
אבקת חרובים עשירה בסיבים ובפוליפנולים, דלה בשומן, ואינה מכילה קפאין. מחקרים מצאו השפעה חיובית מתונה של סיבי חרוב על פרופיל השומנים בדם, אך לא מדובר בטיפול רפואי.
החרוב הוא עץ פרי לכל דבר: ברכתו בורא פרי העץ, וחלים עליו דיני ערלה, תרומות ומעשרות בארץ ישראל.
- Batlle, I., & Tous, J. (1997). *Carob tree: Ceratonia siliqua L.* IPGRI.
- Zohary, D., Hopf, M., & Weiss, E. (2012). *Domestication of Plants in the Old World*.
- Ruiz-Roso, B., et al. (2010). Insoluble carob fibre and plasma lipids. *Plant Foods for Human Nutrition*.
נושאים: עץ חרוב, חרוב, גידול חרוב, שתיל חרוב, עץ ים תיכוני, חרובים, עץ עמיד ליובש, Ceratonia siliqua
קטלוג השתילים של משתלת מלאו את הארץ — עצי פרי נדירים וטרופיים, משלוח לכל הארץ.