שזיף אפריקאי — עץ ירוק-עד עמיד עם פירות אדומים חמצמצים, קרוב משפחה של המנגו. מוצא, שימושים מסורתיים, מחקרים וגידול בישראל.
**שזיף אפריקאי** (*Harpephyllum caffrum*) הוא עץ ירוק-עד ממשפחת ה-{{Anacardiaceae::משפחת האלה; כוללת את המנגו, הקשיו והפיסטוק — רבים מבניה מכילים שרפים ותרכובות פנוליות}}, קרוב משפחה של המנגו והקשיו. מניב פירות אדומים אליפטיים קטנים בטעם חמצמץ-רענן.
מקורו ב**דרום אפריקה** — מחוזות קוואזולו-נטאל, המזרח והמערב של הכף ומוזמביק, ביערות חוף וביערות גליריים. העץ מוגן בחוק בדרום אפריקה כמין יער מקומי חשוב, ומשמש כעץ רחוב נפוץ בדרבן ובקייפטאון.
**שימוש מסורתי:** בקרב עמי הזולו והקוסה נעשה שימוש בקליפה בטיפולים מסורתיים; **אין לכך אישוש קליני** ואין להשתמש בקליפה עצמאית — היא עלולה להיות רעילה במינון גבוה.
פרי אליפטי 2–3 ס"מ, אדום עז בהבשלה, בשר דק וחמצמץ סביב גלעין גדול. משמש בעיקר ל**ריבות, ג'לי, רטבים ומשקאות**; טרי הוא חמצמץ מאוד. עשיר בוויטמין C וחומצות אורגניות.
- **קלוריות:** כ-60–70 קק"ל · **פחמימות:** כ-15 גרם · **סיבים:** כ-2 גרם
- **ויטמין C:** 25–40 מ"ג (גבוה ביחס לפרי-בר)
- **חומצות אורגניות:** ציטרית ומאלית בריכוז גבוה — מקור החמיצות
- **אנתוציאנינים:** אחראים לצבע האדום העז של הקליפה
*מקורות: Van Wyk & Gericke (2000), Moyo et al. (2011). אין ערך רשמי בטבלאות מזון לאומיות — הנתונים מבוססי מחקר.*
- **תכולה פנולית ופעילות נוגדת חמצון** (2011, *South African Journal of Botany*): תמציות פרי וקליפה הראו תכולת פוליפנולים גבוהה ופעילות DPPH משמעותית.
- **בטיחות** (2013, *Journal of Ethnopharmacology*): נמצאה ציטוטוקסיות בתמציות קליפה מרוכזות — סימן אזהרה מפני שימוש עצמי.
אחד העצים הטרופיים-למראה **העמידים ביותר** לתנאי ישראל:
- **טמפ' מינימלית: -2°C** — סובל כפור קל.
- **מתאים:** כמעט בכל הארץ — חוף, שרון, שפלה, ירושלים, גליל, נגב צפוני.
- **עמידות:** יובש בינוני, רוח, מליחות קלה (מתאים לגינות חוף).
- **קרקע:** כמעט כל קרקע מנוקזת, pH 5.5–8.0.
- **השקיה:** 30–60 ליטר/שבוע בקיץ לעץ בוגר; לאחר התבססות סובל השקיה מופחתת.
- **גובה:** 8–12 מ' (ניתן לגזום ל-4–5 מ'). **עץ דו-ביתי** — לפרי דרוש עץ נקבי.
- **פריחה:** אביב · **הבשלה:** קיץ-סתיו · **מהשתילה לפרי:** 4–6 שנים.
עלווה מבריקה צפופה, עלים חדשים אדמדמים, וצל צפוף — עץ רחוב וגינה מצוין שגם מושך ציפורים.
שזיף אפריקאי (Harpephyllum caffrum) שייך למשפחת האנקרדיים (Anacardiaceae) — אותה משפחה של המנגו והפיסטוק. זהו עץ ירוק-עד בעל עלים מורכבים נוצתיים כהים ומבריקים, ופירות אדומים חמצמצים בגודל שזיף קטן הצומחים באשכולות.
מקור העץ בדרום אפריקה, שם הוא גדל ביערות חוף ובאזורי סוואנה לחה יחסית, ונחשב עמיד יחסית לתנאי אקלים משתנים בהשוואה לקרובי משפחתו הטרופיים.
ריבוי נעשה בעיקר מזרעים, שנוטים לנביטה סבירה כאשר טריים יחסית; מומלץ הסרת הבשר סביב הגרעין לפני שתילה כדי להפחית עיכוב נביטה. ריבוי וגטטיבי בייחורים אפשרי אך פחות נפוץ.
העץ נחשב בעל קצב גדילה בינוני, ולפי דיווחי מגדלים עצי זרע עשויים להניב תוך מספר שנים טובות מנטיעה, כאשר עצים בוגרים מגיעים לגובה משמעותי.
השזיף האפריקאי נחשב עמיד יחסית לקור בהשוואה לעצים טרופיים אחרים ומתאים למגוון אזורים בישראל — מעמקים חמים ועד אזורי חוף — אם כי הגנה מכפור קיצוני בחורפים קרים מומלצת בשנים הראשונות.
בזכות עמידותו היחסית, ניתן לגדל שתילים צעירים בעציץ למשך מספר שנים, אך בשל פוטנציאל גודלו הסופי הוא מתאים יותר לנטיעה בקרקע פתוחה לטווח ארוך.
הפרי משמש באפריקה הדרומית להכנת ריבות וממתקים ביתיים בזכות חמיצותו, ועלים וקליפה שימשו ברפואה המסורתית המקומית — אך ללא תימוכין קליני מבוסס, ויש לנקוט זהירות בטענות מסוג זה.
השזיף האפריקאי הוא בחירה מעולה למי שמחפש עץ פרי אקזוטי אך **עמיד ובלתי-תובעני** — כולל באזורים קרירים יחסית שבהם טרופיים אמיתיים אינם שורדים.
- Van Wyk, B.-E., & Gericke, N. (2000). *People's Plants*. Briza Publications.
- Moyo, M., et al. (2011). Phenolic composition and antioxidant activity of *Harpephyllum caffrum*. *South African Journal of Botany*, 77(3), 615–620.
- Ndhlala, A. R., et al. (2013). Toxicity evaluation of South African medicinal plants. *Journal of Ethnopharmacology*, 149(1).
נושאים: שזיף אפריקאי, Harpephyllum caffrum, עצי פרי עמידים, עץ נוי אכיל, עצי פרי לגינה בישראל, פירות נדירים
קטלוג השתילים של משתלת מלאו את הארץ — עצי פרי נדירים וטרופיים, משלוח לכל הארץ.