שם מדעי: Manilkara salzmannii
עץ ירוק-עד אנדמי לחופי ברזיל, ממשפחת הספוטיים (Sapotaceae) וקרוב משפחה בוטני של הספודילה. ניטע כעץ קטן-בינוני בגינה (בטבע תועד גובה של 10-25 מ'), עם עלווה צפופה ועגולה, עלים פשוטים, מתחלפים, עוריים ומבריקים בצורת ביצה-אובלית, וחלקם מצהיב-כתמים לפני הנשירה. הפרחים קטנים, לבנים-קרמיים וריחניים, עם גביע בשתי שורות של 3 אונות. הפרי — בריה כדורית-ביצית קטנה של כ-1.6-2 ס"מ (כ-3-8 גרם), אדום-כתום מבריק בהבשלה, בבשר צהבהב-לבן מתוק עם זרע חום-מבריק אחד (לעיתים נדירות יותר מאחד). לכל חלקי העץ לטקס לבן בשפע — תכונה מובחנת של המשפחה. מתועד במחקר ערכי Brix ותפוקת בשר מתאימים לשיווק טרי ולתעשייה. עמידות מליחות גבוהה יחסית והתאמה לחולות חוף דלים מסבירים את שליטתו ברסטינגה הברזילאית; העץ נחשב איטי צמיחה (אין קצב מדעי מתועד למין). לפי תצפיות שדה בברזיל פורח בעיקר בין מאי לאוקטובר והפרי מבשיל בפברואר-מרץ — לוח הזמנים המדויק לא תועד מדעית למין ועשוי להשתנות בישראל. מצב שימור IUCN: מין עם חשש מופחת (LC).
מין טבעי ללא זנים מסחריים מתועדים. מרובה בטבע מזרע; להעתקה נאמנה של פרט עם פרי משובח מומלץ ריבוי וגטטיבי (הרכבה) מעץ בוגר שפריו נבדק. מכיוון שאפיון פורחות המין לא תועד מדעית, מומלץ להסתמך על תצפית אצל הפרט עצמו בגינה.
מקור (אנדמי): ברזיל בלבד — באהיה, אספיריטו סנטו, אלגואס, סרג'יפה, פרנמבוקו, ריו גרנדה דו נורטי וריו דה ז'ניירו. נדידה: אין תיעוד מאומת לאוכלוסייה חיה או מגודלת מחוץ לברזיל
מתאים במיוחד למישור החוף: בטבע המין צומח על חולות חוף מלוחים, ועמידות מליחות מתועדת. אין נתוני עמידות קור מתועדים למין — יש להתייחס אליו כטרופי-חוף רגיש לכפור; באזורים עם כפור מומלץ עציץ נייד והגנה בחורף. גידול באור מלא עם צל קל בשעות החמות, באדמה מנוקנת וחולית; עמידות יובש בינונית מתועדת בסוג. ההשקיה סדירה בשנים הראשונות והפחתה הדרגתית לאחר השרשה מלאה.
**מנילקרה סלזמני** (Manilkara salzmannii): לא קיים אפיון פיטוכימי מדעי ברמת המין — אין טענות מבוססות להרכב כימי של המין עצמו. מחקרים על מינים אחרים בסוג **Manilkara** (בהם הספודילה, M. zapota, ו-M. subsericea) מזהים **טריטרפנואידים**, **תרכובות פנוליות** (בהן פלבנואידים), **סאפונינים** ו**טאנינים**, וסקירה מדעית של הסוג (Hegde & Lakshman, 2023) קושרת תרכובות אלה בסוג לפעילויות **נוגדות חמצון**, **
המחירים מתעדכנים לפי המלאי במשתלה. משלוח לכל הארץ, איסוף עצמי ללא עלות.
מתאים במיוחד למישור החוף: בטבע המין צומח על חולות חוף מלוחים, ועמידות מליחות מתועדת. אין נתוני עמידות קור מתועדים למין — יש להתייחס אליו כטרופי-חוף רגיש לכפור; באזורים עם כפור מומלץ עציץ נייד והגנה בחורף. גידול באור מלא עם צל קל בשעות החמות, באדמה מנוקנת וחולית; עמידות יובש בינונית מתועדת בסוג. ההשקיה סדירה בשנים הראשונות והפחתה הדרגתית לאחר השרשה מלאה.
חפרו בור בנפח כפול מגוש השורשים, ודאו ניקוז מצוין וערבבו קומפוסט בוגר. שתלו את מנילקרה סלזמני (מסרנדובה) כשצוואר השורש בגובה פני הקרקע, ומלאו במים לאיטום מרווחי אוויר.
בקיץ 2–3 השקיות בשבוע, בחורף לפי הגשם ולחות הקרקע. יש לאפשר לשכבה העליונה להתייבש בין השקיות — עמידת מים בשורשי מנילקרה סלזמני (מסרנדובה) מזיקה יותר מהשקיה מעטה.
פזרו חיפוי אורגני בעובי 5–10 ס״מ מסביב לגזע (בלי לגעת בו) לשמירת לחות ומניעת עשבייה. דשנו בדשן אורגני מאוזן באביב ובסוף הקיץ, וגזמו ענפים יבשים או צפופים בסוף החורף.
שתילים צעירים רגישים יותר מעצים בוגרים. בחורף הראשון מומלץ כיסוי ביריעת גאוטכני, חיפוי מעובה או גידול בכלי נייד שניתן להעביר למקום מוגן.
הזנים הזמינים: מין טבעי ללא זנים מסחריים מתועדים. מרובה בטבע מזרע; להעתקה נאמנה של פרט עם פרי משובח מומלץ ריבוי וגטטיבי (הרכבה) מעץ בוגר שפריו נבדק. מכיוון שאפיון פורחות המין לא תועד מדעית, מומלץ להסתמך על תצפית אצל הפרט עצמו בגינה.. בחירת זן מתאימה לאזור הגידול ולמקום הפנוי משפיעה ישירות על גודל היבול ועל מועד הפריחה הראשונה.
מתאים במיוחד למישור החוף: בטבע המין צומח על חולות חוף מלוחים, ועמידות מליחות מתועדת. אין נתוני עמידות קור מתועדים למין — יש להתייחס אליו כטרופי-חוף רגיש לכפור; באזורים עם כפור מומלץ עציץ נייד והגנה בחורף. גידול באור מלא עם צל קל בשעות החמות, באדמה מנוקנת וחולית; עמידות יובש בינונית מתועדת בסוג. ההשקיה סדירה בשנים הראשונות והפחתה הדרגתית לאחר השרשה מלאה.
מקור (אנדמי): ברזיל בלבד — באהיה, אספיריטו סנטו, אלגואס, סרג'יפה, פרנמבוקו, ריו גרנדה דו נורטי וריו דה ז'ניירו. נדידה: אין תיעוד מאומת לאוכלוסייה חיה או מגודלת מחוץ לברזיל
הזנים המוכרים: מין טבעי ללא זנים מסחריים מתועדים. מרובה בטבע מזרע; להעתקה נאמנה של פרט עם פרי משובח מומלץ ריבוי וגטטיבי (הרכבה) מעץ בוגר שפריו נבדק. מכיוון שאפיון פורחות המין לא תועד מדעית, מומלץ להסתמך על תצפית אצל הפרט עצמו בגינה..
**מנילקרה סלזמני** (Manilkara salzmannii): לא קיים אפיון פיטוכימי מדעי ברמת המין — אין טענות מבוססות להרכב כימי של המין עצמו. מחקרים על מינים אחרים בסוג **Manilkara** (בהם הספודילה, M. zapota, ו-M. subsericea) מזהים **טריטרפנואידים**, **תרכובות פנוליות** (בהן פלבנואידים), **סאפונינים** ו**טאנינים**, וסקירה מדעית של הסוג (Hegde & Lakshman, 2023) קושרת תרכובות אלה בסוג לפעילויות **נוגדות חמצון**, **
בשנתיים הראשונות משקים מנילקרה סלזמני (מסרנדובה) בקביעות — בקיץ 2–3 פעמים בשבוע ובחורף לפי הגשם ולחות הקרקע, תוך בדיקה שהשכבה העליונה מתייבשת בין השקיה להשקיה. עץ מבוגר וממוסד זקוק להשקיה מרווחת יותר. ניקוז טוב הכרחי — עמידת מים בשורשים מזיקה יותר מהשקיה מעטה.
מתאים במיוחד למישור החוף: בטבע המין צומח על חולות חוף מלוחים, ועמידות מליחות מתועדת. אין נתוני עמידות קור מתועדים למין — יש להתייחס אליו כטרופי-חוף רגיש לכפור; באזורים עם כפור מומלץ עציץ נייד והגנה בחורף. גידול באור מלא עם צל קל בשעות החמות, באדמה מנוקנת וחולית; עמידות יובש בינונית מתועדת בסוג. ההשקיה סדירה בשנים הראשונות והפחתה הדרגתית לאחר השרשה מלאה. בשנים הראשונות מומלץ להגן על שתילים צעירים מפני קרה באמצעות יריעה, חיפוי קרקע או גידול בכלי שניתן להעביר למקום מוגן. עצים מבוגרים עמידים יותר, ובאזורים קרים כדאי לשתול בפינה מוגנת מרוח.
הזמן עד לפריון תלוי בגודל השתיל ובשיטת הריבוי: שתילים מורכבים נותנים פרי מוקדם יותר מזרעים. שתיל בגודל מפותח מקצר משמעותית את ההמתנה. השקיה סדירה, דישון עונתי ומיקום נכון הם הגורמים המשפיעים ביותר על מועד הפריחה הראשונה.
השם המדעי המקובל של מנילקרה סלזמני (מסרנדובה) הוא Manilkara salzmannii.
ניתן לרכוש שתילי מנילקרה סלזמני (מסרנדובה) ישירות ממשתלת "מלאו את הארץ" ברחוב השעורה 27, צרופה, עם משלוח לכל הארץ. לפרטים ולהזמנה: https://malo-et-haaretz.com/plant/manilkara-salzmannii.
Scientific name: Manilkara salzmannii
An evergreen tree endemic to the Brazilian coast, of the Sapotaceae family and a botanical relative of the sapodilla. In gardens it grows as a small-to-medium tree (in the wild 10-25 m are documented), with a dense rounded crown; simple, alternate, leathery and glossy obovate-elliptic leaves, some yellowing before shedding. The flowers are small, creamy-white and fragrant, with a calyx of two whorls of 3 lobes. The fruit is a small round-ovoid berry of about 1.6-2 cm (3-8 g), glossy red-orange when ripe, with sweet creamy-white flesh and a single glossy brown seed (rarely more). All parts exude abundant white latex — a hallmark of the family. Brix values and pulp yield suitable for fresh marketing and industry are documented in research. Its relatively high salt tolerance and adaptation to lean coastal sands explain its dominance in the Brazilian restinga; the tree is considered slow-growing (no scientific growth rate documented for the species). Field observations in Brazil record flowering mainly from May to October and fruit ripening in February-March — the exact schedule is not scientifically documented for the species and may differ in Israel. IUCN conservation status: Least Concern (LC).