זרם הגולף והמערכת האטלנטית הרחבה יותר מעבירים חום מצפון האזור הטרופי לעבר צפון האוקיינוס האטלנטי. זו אחת הסיבות לכך שצפון-מערב אירופה מתון יותר מאזורים אחרים באותו קו רוחב.
כאשר משווים את צפון אירופה לחלקים של קנדה או צפון-מזרח אסיה באותו קו רוחב, מתקבל פער אקלימי בולט. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא הובלת חום על ידי האוקיינוס, ובמיוחד המערכת המכונה בפשטות זרם הגולף והמשך הזרימה אל צפון האוקיינוס האטלנטי.
זרם הגולף הוא זרם חם וחזק שמוביל מים מאזור מפרץ מקסיקו והקריביים לאורך החוף המזרחי של צפון אמריקה ומשם אל צפון האוקיינוס האטלנטי. הוא חלק ממערכת זרמים רחבה יותר, ולא פועל לבדו כמסוע בודד ופשוט.
כאשר מים חמים יחסית מגיעים לצפון האטלנטי, הם משחררים חום אל האטמוספרה. החום הזה משפיע על מערכות רוח, לחות, סופות וטמפרטורות חורף. לכן מערב אירופה נהנה מאקלים מתון יותר ביחס למקומות אחרים באותו קו רוחב.
לצד זרמי הים חשובים גם הרוחות המערביות, מבנה היבשות והאוקיינוסים, ומאפיינים אטמוספריים נוספים. לכן נכון יותר לומר שזרם הגולף והמערכת האטלנטית תורמים תרומה גדולה למיתון האקלים, ולא שהם ההסבר היחיד לכל ההבדל.
מים מתוקים ממי הפשרה של {{קרחון גרינלנד::הכיפה הקרחונית השנייה בגודלה בעולם, מכסה כ־80% משטח גרינלנד; המסתה מוסיפה מים מתוקים לצפון האטלנטי ועלולה להאט את שקיעת המים הקרים והמלוחים שמניעים את ה־AMOC}} מוסיפים מים מתוקים לצפון האטלנטי ומקטינים את מליחות פני המים. ירידה בצפיפות של המים העליונים עלולה להאט את השקיעה בעומק ואת עוצמת המחזור כולו. סימולציות מ־IPCC מעריכות ש־AMOC כבר נחלש ב־10–15% במאה השנים האחרונות.
מדענים משתמשים ברשת של מיתקנים בשם RAPID-MOCHA הפרוסים על פני האטלנטי בקו הרוחב 26 מעלות צפון, ומודדים באופן רציף לחץ, טמפרטורה ומליחות בעמודת המים. בשילוב עם נתוני לוויין על גובה פני הים ומצופים צוללים מסוג {{Argo::רשת בינלאומית של אלפי מצופים אוטונומיים הצוללים ועולים באוקיינוסים ומודדים טמפרטורה ומליחות בעומקים שונים; מספקים תמונה גלובלית רציפה של מצב האוקיינוס}}, ניתן לחשב את קצב הזרימה ואת השינויים שלו לאורך זמן.
בשנים מסוימות שבהן נרשמה האטה זמנית בזרימה הצפון-אטלנטית, חוקרים תיעדו קשר בין כך לבין חורפים קרים וחריגים בחלקים מצפון-מערב אירופה. אירועים כאלה משמשים כבסיס אמפירי לבחינת המודלים התיאורטיים ולא רק לתחזיות היפותטיות.
התחממות כללית של כדור הארץ אינה סותרת האטה אזורית אפשרית של זרמי הים — להפך, שני התהליכים יכולים להתרחש במקביל: העולם מתחמם בממוצע, בעוד שמנגנון הובלת החום הימי עשוי להשתנות ואף להיחלש באזורים מסוימים.
ישראל אינה מושפעת ישירות מזרם הגולף, אך הדוגמה ממחישה עיקרון חשוב לכל מגדל: אקלים מקומי הוא תוצאה של מערכת מורכבת ולא של גורם בודד. כשבוחרים זנים ומועדי שתילה כדאי להתייחס למגמות ארוכות טווח ולא רק לעונה בודדת.
אוקיינוגרפים עוקבים אחר זרם הגולף באמצעות מספר שיטות משלימות: מצופים ימיים (buoys) הנודדים עם הזרם ומשדרים מיקום ומהירות בזמן אמת, לוויני גובה פני ים המודדים הבדלי גובה זעירים הנוצרים מזרימת המים, וכבלים תת-ימיים החוצים את הזרם ומודדים שדה מגנטי הנוצר מתנועת מי הים המליחים. שילוב הנתונים מאפשר הערכת עוצמת הזרם וכיוונו לאורך זמן.
בעשורים האחרונים נצפתה מגמת היחלשות מסוימת במערכת הזרמים האטלנטית הרחבה יותר (AMOC), הקשורה להפשרת קרחונים בגרינלנד ולשינוי במליחות מי הצפון. מדענים עוקבים בזהירות אחר המגמה, מאחר שהיחלשות משמעותית עלולה להשפיע על דפוסי מזג האוויר באירופה ומעבר לה, אם כי קצב השינוי ומשמעותו המדויקת עדיין נתונים למחקר מתמשך.
- [NOAA — Gulf Stream overview](https://oceanservice.noaa.gov/)
- [IPCC AR6 Working Group I — ocean circulation and climate](https://www.ipcc.ch/report/ar6/wg1/)
- [Rahmstorf et al. resources on Atlantic circulation](https://www.pik-potsdam.de/)
נושאים: זרם הגולף, זרמי ים מעבירים חום, אקלים צפון אירופה, {{מחזור תרמוהליני::מנוע העל של זרמי העומק בים — מונע על ידי הבדלי טמפרטורה (תרמו) ומליחות (הליני); מים קרים ומלוחים בצפון האטלנטי שוקעים, יוצרים סחף עומק ומניעים את המחזור הגלובלי}}
קטלוג השתילים של משתלת מלאו את הארץ — עצי פרי נדירים וטרופיים, משלוח לכל הארץ.