באביב אבק ממונגוליה ומצפון סין עלול לחצות את קוריאה ויפן, ובאירועים מסוימים אף להמשיך מעל האוקיינוס השקט עד צפון אמריקה. זו אחת הדוגמאות הידועות ביותר להובלה אטמוספרית למרחקים עצומים.
אבק מדבר גובי וממדבריות נוספים במזרח אסיה מוכר ביפן בשם קוסה (Kosa) ובקוריאה בשם Hwangsa. מדובר בתופעה עונתית שמתרחשת בעיקר באביב, כאשר מערכות רוח חזקות מרימות חלקיקים יבשים מקרקעות חשופות במונגוליה ובצפון סין.
זרימה מערבית-מזרחית בשכבות האטמוספרה התחתונות והבינוניות, יחד עם סופות חזיתיות של האביב, יכולה לשנע את האבק דרך קוריאה אל יפן בתוך ימים ספורים. אירועים מסוימים אף ממשיכים מעל האוקיינוס השקט.
כן. מחקרים מבוססי לוויין, {{{{lidar::laser-based instrument that measures atmospheric particles by their reflected light — like radar but with light; used to track clouds, dust and pollution layers at different altitudes}}::מכשיר לייזר המודד מרחקים ותכונות של חלקיקים באטמוספרה — פועל כמו רדאר אך באור; משמש למעקב אחר עננים, אבק וזיהום אוויר בשכבות שונות של האטמוספרה}}, דיגומי אוויר ומודלים אטמוספריים הראו שחלק מהאירועים ממשיכים למרחקים טרנס-פסיפיים. אמנם הריכוזים נחלשים בדרך, אך עדיין ניתן לזהות את החתימה של אבק אסייתי גם בצפון אמריקה.
מעבר להשפעה על ראות ובריאות הציבור, לאבק כזה יכולה להיות השפעה גם על כימיה אטמוספרית, עננים, שקיעת מינרלים ביבשה ובים, ולעיתים גם על דיגומים של זיהום אוויר רחוק-מקור.
במסע מזרחה, האבק חוצה אזורים תעשייתיים ופוגש מזהמים כמו גופרית דו־חמצנית. {{תגובות הטרוגניות::תגובות כימיות המתרחשות על פני חלקיקים מוצקים באטמוספרה — כמו על גבי אבק — לעומת תגובות בפאזה גזית; ממלאות תפקיד חשוב בשינוי ההרכב הכימי של האבק במהלך מסעו}} על פני חלקיקי האבק יכולות להפוך אותם למסיסים יותר וכך להגדיל את הזמינות הביולוגית של הברזל שיגיע לאוקיינוס.
רשתות דיגום קרקע ואוויר, לוויינים כמו {{Himawari::לוויין מטאורולוגי יפני גיאוסטציונרי המספק תמונות תכופות של מזרח אסיה והאוקיינוס השקט; משמש למעקב אחרי עננים, סופות וגם ענני אבק}}, וכלי lidar קרקעיים מאפשרים לחוקרים לשחזר את מסלול האבק כמעט בזמן אמת ולכמת את ריכוזי החלקיקים בגבהים שונים.
אירועים תיעודיים מהעשורים האחרונים נותחו על ידי רשתות משותפות של יפן, קוריאה וסין (כגון ADEC), שמדדו את התפזרות האבק בזמן אמת וסייעו לפתח מערכות התרעה מוקדמת לציבור לפני הגעת ענני אבק צפויים.
התחממות והתייבשות באזורי המקור במונגוליה ובצפון סין, בשילוב רעיית יתר וניצול קרקע, מגבירות את חשיפת הקרקע ואת פוטנציאל יצירת האבק. חלק מהחוקרים מזהים מגמה של עלייה בתדירות אירועי אבק חמורים לצד שינויי אקלים אזוריים.
תופעות דומות מוכרות לנו היטב — סופות חול המגיעות מהסהרה ומחצי האי ערב. כמו ביפן, גם כאן שכבת אבק דקה מוסיפה מינרלים לקרקע אך עלולה גם לפגוע זמנית באיכות האוויר; מגדלים יכולים לשטוף עלווה רגישה אחרי אירועי אבק כבדים כדי לצמצם חסימת פתחי נשימה בעלים.
מדענים עוקבים אחר ענני אבק ממדבר גובי באמצעות שילוב של תצפיות לוויין (כמו לוויני MODIS ו-Himawari), חיישני קרקע המודדים ריכוז חלקיקים (PM10 ו-PM2.5), ולידארים אטמוספריים המזהים שכבות אבק בגבהים שונים. מעקב זה מאפשר לחזות את מסלול הענן ולהתריע לציבור בזמן.
מבחינת השפעה על בריאות הציבור, ריכוזי אבק גבוהים מהמדבר עלולים להחמיר בעיות נשימה אצל אוכלוסיות רגישות, ולכן במדינות המושפעות כמו יפן ניתנות התרעות יומיות על איכות אוויר בעונת הקוסה. חלקיקי האבק גם נושאים לעיתים חיידקים ופטריות ממדבר המקור, מה שהופך את המחקר עליהם לרלוונטי גם לתחום בריאות הציבור ולא רק למטאורולוגיה.
- [Uno et al. — Asian dust transport and LIDAR observations](https://acp.copernicus.org/)
- [NASA Earth Observatory — Asian dust events](https://earthobservatory.nasa.gov/)
- [WMO resources on sand and dust storms](https://public.wmo.int/)
נושאים: אבק ממדבר גובי, קוסה יפן, אבק אסייתי לצפון אמריקה, הובלה אטמוספרית למרחקים
קטלוג השתילים של משתלת מלאו את הארץ — עצי פרי נדירים וטרופיים, משלוח לכל הארץ.