באזורי אלסקה וקנדה סלמונים שחוזרים מהים מביאים איתם חומרי הזנה ימיים אל הנהרות. דובים וטורפים אחרים מעבירים חלק מהביומסה ליער, וכך חנקן וזרחן שמקורם באוקיינוס נכנסים גם לקרקע ולצמחייה היבשתית.
כשסלמונים {{אנאדרומיים::מינים החיים חלק מחייהם באוקיינוס ושבים לרבייה לנהרות המתוקים שבהם נולדו; דוגמה בולטת: סלמונים במערב אמריקה הצפונית}} חוזרים מן הים אל הנהרות כדי להתרבות, הם אינם מביאים איתם רק גנים לדור הבא — הם מביאים איתם גם חומרי הזנה שמקורם במערכת הימית. לאחר ההשרצה, חלק גדול מהביומסה הזו נצרך או מתפרק בתוך המערכת היבשתית-נהרית.
{{דובי גריזלי::תת־מין של הדוב החום החי בצפון אמריקה, ידוע כטורף מפתח באזורי הצפון־מערב; אוכל סלמונים בכמויות עצומות בעונת ההשרצה ומעביר איתם ביומסה ליער}} ודובים חומים תופסים סלמונים בנהרות, ולעיתים קרובות גוררים אותם אל היער כדי לאכול אותם שם בתנאים בטוחים יותר. שאריות הדגים, ההפרשות והפעילות של אוכלי נבלות מעבירים חנקן, זרחן ופחמן מהגדת הנהר אל פנים היער.
מחקרים {{איזוטופיים::שיטת מחקר המזהה חתימה כימית ייחודית של יסודות (כמו יחסי חנקן־15 לחנקן־14) שמאפשרת לעקוב אחרי מקור החומר — למשל להבחין בין חנקן שמקורו בים לחנקן שמקורו ביבשה}} הראו הראו שניתן לזהות חתימה של חנקן ממקור ימי בעלים, בטחב ולעיתים גם בטבעות צמיחה של עצים באזורי נחלים עם ריצות סלמון חזקות. זו עדות לכך שחומרי הזנה אינם נשארים רק בערוץ המים עצמו אלא משתלבים במארג היבשתי הרחב יותר.
הקשר בין דגים, יונקים, חרקים, מיקרואורגניזמים וצמחייה יוצר מערכת שבה מה שקורה באוקיינוס משפיע גם על יערות מחטניים וטמפרטיים. כאשר אוכלוסיות סלמון נפגעות, ההשלכות עשויות להיות רחבות יותר מאשר ירידה בדגים בלבד.
מחקרים באזורים שבהם נבנו סכרים או שבהם אוכלוסיות סלמון קרסו הראו ירידה מדידה בריכוזי חנקן ימי בעצים לאורך הנחלים. זו {{דיאגנוזה איזוטופית::שיטה שמאפשרת לזהות באמצעות מדידת יחסי איזוטופים בגזעים ובעלים אם עץ מסוים ניזון מחנקן ימי או יבשתי, גם עשרות שנים אחורה}} שמוכיחה שהיער עצמו זוכר, במובן הכימי, את נוכחות הדגים.
מעבר למחקרים איזוטופיים בעלים ובטבעות עצים, חוקרים עוקבים גם אחרי חרקים הניזונים משאריות סלמון ואחרי ציפורים וזאבים הצורכים אותם, ובכך משרטטים רשת מלאה של מעבר אנרגיה ימית עמוק לתוך המערכת האקולוגית היבשתית, הרחק מגדות הנהר.
השוואות בין נחלים עם ריצות סלמון גדולות לנחלים דומים ללא סלמון הראו הבדלים מדידים בקצב צמיחת עצי אשוח וברוש, כאשר עצים סמוכים לנחלי סלמון עשירים הראו לעיתים קצב צמיחה גבוה יותר בעקבות תוספת החנקן הימי.
התחממות נהרות ושינויים בזרימת המים, יחד עם סכרים החוסמים מעברי דגים, פוגעים ביכולת הסלמון לחזור למקומות הרבייה, ובכך מצמצמים גם את זרימת חומרי ההזנה הימיים ליערות — השפעה שחוצה מערכות אקולוגיות שלמות.
העיקרון של הזרמת חומר אורגני ממקור חיצוני עשיר (כמו דגים) לתוך מערכת קרקעית מוכר גם כאן: שימוש בקומפוסט מבוסס דגים או אצות ימיות, נפוץ בחקלאות אורגנית, מבוסס בדיוק על אותו רעיון — העברת חומרי הזנה ימיים לטובת צמחייה יבשתית.
- [Naiman et al. 2002 — Pacific salmon, nutrients and the dynamics of freshwater and riparian ecosystems](https://academic.oup.com/bioscience/article/52/10/917/341283)
- [Hilderbrand et al. 1999 — Role of brown bears in nutrient fluxes](https://esajournals.onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1890/0012-9658(1999)080[0104:ROBBIN]2.0.CO;2)
- [Willson & Halupka 1995 — Anadromous fish as keystone species](https://esajournals.onlinelibrary.wiley.com/doi/10.2307/1941812)
נושאים: הסלמון מזין את היערות, דובים סלמון חנקן ימי, חומרי הזנה מהים ליער, אקולוגיה של סלמון
קטלוג השתילים של משתלת מלאו את הארץ — עצי פרי נדירים וטרופיים, משלוח לכל הארץ.