חלק מאבק סהרה אינו מגיע ליבשה אלא שוקע באוקיינוס האטלנטי. שם הברזל והמינרלים שבו יכולים לשמש קלט תזונתי לפיטופלנקטון — היצורים הזעירים שמבצעים פוטוסינתזה, קולטים פחמן ותומכים ברשת המזון הימית.
כאשר מדברים על אבק מדברי, רבים חושבים קודם כול על איכות אוויר ועל שמיים מאובקים. אבל לאבק יש גם תפקיד {{ביוגאוכימי::תחום המדע שחוקר את התנועה של יסודות כימיים בין אורגניזמים חיים, קרקע, מים ואטמוספרה, ואת המחזורים הגלובליים שלהם}} מרכזי. כאשר חלקיקים ממדבר סהרה שוקעים מעל פני האוקיינוס, הם אינם נעלמים — הם הופכים למקור חיצוני של ברזל, זרחן ויסודות קורט אחרים.
המסע מתחיל באזורים יבשים במיוחד, ובראשם {{אגן בודלה::שקע יבש בצפון צ'אד המהווה את מקור אבק הזרחן הפעיל ביותר בעולם — שריד של אגם פרהיסטורי שהתייבש והוא כיום המקור העיקרי לזרחן שמזין את יער האמזונס}}. משם רוחות הסחר מרימות חלקיקים דקים לגובה של קילומטרים, והם נעים מערבה מעל האטלנטי במסע של ימים עד שבועות.
{{פיטופלנקטון::אצות ובקטריות מיקרוסקופיות החיות בשכבה העליונה של הים ומבצעות פוטוסינתזה; מהוות את בסיס שרשרת המזון הימית ומייצרות כמחצית מהחמצן בכדור הארץ}} הוא שם כולל לאצות מיקרוסקופיות ול{{ציאנובקטריות::חיידקים היכולים לבצע פוטוסינתזה, ידועים גם כ׳אצות כחוליות׳; מהצורות העתיקות ביותר של חיים על כדור הארץ, קיימות כבר יותר משלושה מיליארד שנה}} המבצעות פוטוסינתזה. באזורים ימיים מסוימים ברזל הוא {{יסוד מגביל::חומר תזונתי שקיים בכמות הנמוכה ביותר יחסית לצורך, וקובע את קצב הצמיחה גם אם שאר המרכיבים בשפע}}: יש אור, יש חנקן, יש זרחן, אבל מעט מדי ברזל זמין. תוספת של ברזל מינרלי משפרת את תנאי הצמיחה של חלק מהמינים.
מחקרי שדה באזורים המכונים {{HNLC::ראשי תיבות של High-Nutrient Low-Chlorophyll — אזורים ימיים עשירים בחומרי הזנה אך דלים בכלורופיל, סימן לכך שיסוד קורט (בדרך כלל ברזל) מגביל את הצמיחה}} — כמו דרום האוקיינוס והצפון-מזרח של האוקיינוס השקט — הראו שהוספת ברזל בכמויות זעירות מובילה לפריחה מקומית של פיטופלנקטון. אלו עדויות ישירות לכך שברזל הוא צוואר בקבוק ביצרנות של חלקים גדולים מהאוקיינוסים.
ההשפעה תלויה בהרכב הכימי של האבק, בגודל החלקיקים, ב{{עיבוד אטמוספרי::שינויים כימיים שעוברים חלקיקי אבק במהלך מסעם באוויר — למשל מגע עם חומצות אטמוספריות שמגדיל את מסיסות הברזל שבהם}} שעברו, ובשאלה כמה מהברזל הופך לצורה מסיסה וזמינה ביולוגית. חלקיקים דקים במיוחד, מתחת ל־2.5 מיקרון, נוטים להישאר באוויר זמן רב יותר ולעבור מרחקים גדולים יותר.
לכן מדענים אינם מתייחסים לכל שקיעת אבק כאפקט אחיד, אלא בוחנים הקשר {{אוקיינוגרפי::תחום מדעי החוקר את האוקיינוסים — פיזיקה, כימיה, ביולוגיה וגאולוגיה של גופי מים ימיים}} ואקלימי ספציפי.
פיטופלנקטון קולט פחמן דו-חמצני בתהליך הפוטוסינתזה ומהווה בסיס למארג המזון הימי. חלק מהפחמן נקשר בביומסה, וחלק קטן עשוי להישקע לעומק בתהליך המכונה {{משאבת פחמן ביולוגית::מנגנון טבעי שבו פיטופלנקטון קולט CO2 מהאטמוספרה, שוקע אל עומק הים לאחר מותו ולוכד את הפחמן שם למאות עד אלפי שנים}}. קלט ברזל מהאטמוספרה הוא אפוא לא רק עניין אקולוגי מקומי אלא חלק ממחזור הפחמן העולמי.
ההערכה היא שכ־25% מכלל ה־CO2 שנפלט מפעילות אנושית מאז המהפכה התעשייתית נספג בסופו של דבר באוקיינוסים, וחלק מהתהליך הזה מונע ישירות על ידי הפעילות של פיטופלנקטון. אבק מדברי הוא אחד ה׳ברזים׳ הטבעיים המשפיעים על עוצמת המשאבה הזו.
האבק מסהרה מדגים כיצד אזור יבשתי צחיח משפיע על יצרנות ביולוגית באוקיינוס. זו מערכת מחוברת: רוחות מרימות חלקיקים, כימיה אטמוספרית משנה אותם, משקעים או שקיעה יבשה מביאים אותם אל המים, ומשם הם משפיעים על מיקרואורגניזמים ימיים. שינוי אקלים, בצורות מתמשכות ושינויי כיסוי קרקע יכולים לשנות הן את כמות האבק והן את היעדים שאליהם הוא מגיע.
- [Jickells et al. 2005, Science — Global Iron Connections](https://www.science.org/doi/10.1126/science.1105959)
- [Mahowald et al. 2005 — Atmospheric global dust cycle and iron inputs](https://agupubs.onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1029/2004GB002402)
- [Martin 1990, Paleoceanography — Iron hypothesis](https://agupubs.onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1029/PA005i001p00001)
- [NASA Earth Observatory — Saharan Dust Crossing the Atlantic](https://earthobservatory.nasa.gov/)
נושאים: ברזל מהמדבר מזין את האוקיינוסים, אבק סהרה אוקיינוס, פיטופלנקטון ברזל, דישון אוקיינוסים טבעי, מחזור פחמן ימי
קטלוג השתילים של משתלת מלאו את הארץ — עצי פרי נדירים וטרופיים, משלוח לכל הארץ.