מיליוני עטלפים אוכלים חרקים, פירות וצוף בלילה, וחוזרים למערות או לאתרי לינה. הלשלשת שלהם — גואנו — עשירה במיוחד בחנקן, זרחן ותרכובות אורגניות, ולכן יש לה השפעה עמוקה על קרקעות, חסרי חוליות ומיקרואורגניזמים.
עטלפים הם הרבה יותר ממין לילה מרתק. מבחינה אקולוגית, הם יכולים לשמש חוליה שמעבירה אנרגיה וחומרי הזנה בין סביבות שונות: משדות ויערות אל מערות, ומעצים נושאי פרי אל קרקעות שמתחת לאתרי הלינה שלהם.
גואנו הוא שם ללשלשת של עטלפים ועופות ים, והוא עשיר בחנקן, זרחן, פחמן ותרכובות נוספות. במערות גדולות הוא יכול להצטבר בכמויות משמעותיות ולהפוך לבסיס אנרגטי עבור חיידקים, פטריות, פרוקי-רגליים ואורגניזמים נוספים.
במערכות {{קארסטיות::נופים שנוצרים בהמסת סלעי גיר על ידי מים — כוללים מערות, בורות, נהרות תת־קרקעיים ומעיינות; בית גידול לאורגניזמים ייחודיים המסתמכים על קלט חיצוני של חומר אורגני}} רבות, מקור האנרגיה העיקרי למארג המזון הוא דווקא קלט אורגני מבחוץ. מושבות עטלפים מכניסות למערה כמויות גדולות של חומר אורגני מעובד, ולכן הן תומכות בקהילות שלמות של חסרי חוליות, {{מיקרוב::אורגניזם חד־תאי שלא נראה בעין — חיידקים, ארכאונים, פטריות מיקרוסקופיות ווירוסים; במערות הם מבססים שרשראות מזון שלמות בהעדר אור שמש}}ים וטורפים משניים.
כאשר עטלפים לנים על עצים או במבנים, או כאשר גואנו נשטף במים, חומרי ההזנה יכולים להשפיע גם על הקרקע והצמחייה בסביבה. במקומות שונים בעולם גואנו שימש גם כדשן חקלאי, אם כי יש לטפל בו בזהירות מבחינת בריאות הציבור ותנאי אחסון.
בקרקעית מערות גדולות מתפתחות קהילות שלמות של {{טרוגלוביונטים::אורגניזמים המותאמים לחיים תמידיים במערות — לרוב חסרי צבע, עיוורים, בעלי אנטנות ארוכות ומטבוליזם איטי; דוגמאות: מקקי מערות, עכבישי מערות וסלמנדרות מערות}} שאינם רואים אור מעולם: ג׳וקי מערות, עכבישים ייחודיים, מקדחניות ואף חולייתנים כמו {{אולם::סלמנדרת מערות אירופאית עיוורת ולבנבנת, יכולה לחיות עד 100 שנה ולעמוד ללא מזון שנים שלמות — סמל לחיים במערות}}. כולם חיים ישירות או בעקיפין ממה שהעטלפים מכניסים.
בעזרת דגימות ליבה מקרקעית המערה ניתן לתארך שכבות גואנו על ידי {{פחמן-14::שיטת תיארוך רדיומטרית המודדת את דעיכת האיזוטופ הרדיואקטיבי של פחמן בחומר אורגני, ומאפשרת לקבוע את גילו של חומר אורגני עתיק כמו גואנו, עצם או פחם}} ולשחזר היסטוריה של גודל מושבות עטלפים לאורך אלפי שנים, כולל שינויים שחלו בעקבות אירועי אקלים או פעילות אנושית.
במערכת המערות הענקית בניו מקסיקו נחקרו קהילות שלמות של פרוקי-רגליים וחיידקים החיות אך ורק מגואנו של עטלפי הזנב החופשי המקסיקני, המהווה דוגמה קלאסית למערכת אקולוגית התלויה כמעט לחלוטין בקלט אנרגיה חיצוני אחד.
אובדן בתי גידול והפרעה למושבות עטלפים (כולל מחלת הפטרייה 'תסמונת האף הלבן' בצפון אמריקה) מצמצם משמעותית את כמות הגואנו הזמינה למערכות תלויות, מה שהופך את שימור העטלפים לסוגיה אקולוגית רחבה יותר מדאגה למין בודד.
גואנו עטלפים וגם גואנו ציפורי ים נמכרים כיום כדשן אורגני עשיר בזרחן וחנקן, ומתאימים במיוחד לעצי פרי בתחילת עונת הגידול. חשוב להשתמש בכמות מדודה ולאחסן במקום יבש, שכן ריכוזי החנקן הגבוהים עלולים לגרום לכוויית שורשים אם משתמשים בעודף.
חוקרים ואספני גואנו מסחריים אוספים את החומר משכבות שהצטברו על רצפת מערות במשך עשרות ומאות שנים, כאשר שכבות עמוקות יותר לרוב עתיקות יותר ומאפשרות גם לחקור שינויים היסטוריים בתזונת העטלפים ובאקלים האזורי. בדיקות מעבדה מודדות ריכוזי חנקן, זרחן ואשלגן בגואנו כדי לקבוע את התאמתו כדשן חקלאי.
יש להיזהר באיסוף גואנו טרי ממערות מיושבות בשל סיכון בריאותי מפטרייה הגורמת להיסטופלזמוזיס, מחלת ריאות הנקשרת לשאיפת נבגים מגואנו לח. מסיבה זו, גואנו מסחרי לגינון עובר בדרך כלל תהליך ייבוש וקומפוסטציה לפני שיווקו לצרכן הביתי.
- [Kunz et al. 2011 — Ecosystem services provided by bats](https://www.science.org/doi/10.1126/science.1201366)
- [Lundberg & McFarlane 2012 — Bat guano and cave ecosystems](https://link.springer.com/article/10.1007/s10230-012-0208-2)
- [WHO resources on bat-associated public health context](https://www.who.int/)
נושאים: עטלפים מדשנים מערות, גואנו עטלפים, זרחן וחנקן טבעיים, אקולוגיית מערות
קטלוג השתילים של משתלת מלאו את הארץ — עצי פרי נדירים וטרופיים, משלוח לכל הארץ.