שם מדעי: Durio zibethinus
דוריאן (Durio zibethinus L.) הוא עץ ירוק־עד ממשפחת החלמיתיים, שמוצאו הטבעי בסומטרה ובבורנאו לפי Kew. לפרי קליפה קוצנית קשה וציפה אכילה העוטפת זרעים גדולים; המרקם, הצבע, המתיקות והריח משתנים בין זנים. זהו מין טרופי לח, ולא עץ שמוכחת התאמתו לגינה פתוחה בישראל. כרגע אין במלאי; לא נקבעו מחיר או מועד חזרה למלאי. התמונה היא המחשה ממוחשבת.
כרגע אין במלאי. לא נקבע מועד חזרה למלאי.
לצמחים נוספים בקטלוג — יש לבדוק את זמינותם ותנאי הגידול שלהם
זהו עץ גדול בעל גזע זקוף וצמרת רחבה. NParks בסינגפור מציין גובה עד 25 מ׳, ואילו פרסום הוואי מתאר זריעים היכולים לעבור 45 מ׳; אלה תיאורים בהקשרים שונים, לא גובה מרבי אחיד או תחזית לישראל. העלים מסורגים, מוארכים ובעלי קצה מחודד; צדם העליון ירוק ומבריק והתחתון כסוף עד ברונזה. לפי NParks, אורך העלה 6–20 ס״מ ורוחבו 3–9 ס״מ. הפרי ירוק עד חום מבחוץ, והציפה לבנה עד צהובה לפי זן ובשלות.
NParks מציין שמש מלאה לעץ מבוסס בתנאי הגידול המתוארים בסינגפור. אוניברסיטת הוואי ממליצה להגן על שתילים צעירים מצריבת שמש באמצעות רשת צל של 30–50%, ולהגן מרוח. יש להבחין בין שתיל צעיר לעץ מבוסס; אין בכך הבטחת התאמה לשמש ישראלית או דרישה לצל מלא.
בית השורשים צריך לקבל מים לפי לחות הקרקע, העונה וגודל העץ, עם ניקוז טוב וללא הצפה. לפי אוניברסיטת הוואי, יובש ממושך עלול לגרום לנשירת פרי ולנזק בלתי הפיך. לא אומת לוח השקיה או מינון בליטרים בישראל. אין לייבש שתיל במכוון כדי לעורר פריחה. נדרשת קרקע מנוקזת ושכבת חומר אורגני על פני הקרקע; החיפוי אינו נוגע בגזע. חלק ניכר ממערכת השורשים שטחי לפי מקור הוואי, ולכן יש להימנע מפגיעה בשורשים ומהצפה. דישון נקבע לפי בדיקות קרקע ועלים; במקור הוואי מתואר גידול בקרקעות מנוקזות בטווח pH של 5–7.5; אין בכך ניסוי התאמה לקרקע ישראלית או מתכון דשן אוניברסלי.
בפרסום אוניברסיטת הוואי מתואר אקלים חם, לח וללא כפור, טמפרטורת יום סביב 29°C ולחות יחסית מועדפת של 70–85%. אלה תנאי גידול המתוארים שם, לא ספי חובה לאורך כל יממה. המקור מדווח גם על הישרדות D. zibethinus סביב 7°C עם נשירת עלים וקושי לשרוד; זו אינה הבטחת עמידות, ואינה הוכחה למוות בכל ירידה מתחת ל־10°C. לא אומת ניסוי התאמה או הנבה בישראל. ניסיון גידול מחייב הגנה מקור ורוח ובקרת תנאים; חממה אינה מבטיחה הצלחה.
הפרחים דו־מיניים, לבנים עד צהבהבים, באשכולות על ענפים גדולים ולעיתים על הגזע; הם נפתחים בערב ומפרישים צוף. לפי אוניברסיטת הוואי, הצלקת נעשית קולטת אבקה אחר הצהריים, והאבקנים משחררים אבקה מאוחר יותר ועד הערב; עלי הכותרת והאבקנים נושרים עד הבוקר. לוח הפריחה משתנה לפי אקלים וזן. המקור מציין שהאבקה עצמית נדירה ולא כל הזנים תואמים. במחקר MARDI מ־2024 במוסאנג קינג, האבקה ב־D24 שיפרה חנטה לעומת האבקה עצמית; התוצאה אינה כלל לכל זן או לתנאי ישראל. דבורים ועטלפים תועדו כמאביקים בחלק מאזורי הגידול, אך חשיבותם היחסית תלויה באתר; לא אומתה כאן יעילותם בישראל. NParks מציין תחילת הנבה של עצים מורכבים לאחר 4–5 שנים בתנאי הגידול המתוארים שם. לא אומתו זמן לפרי ראשון, יבול, עונת קטיף או הצלחת הנבה בישראל; אין להחיל את הנתון הזה כהבטחה מקומית. גודל מיכל ושיטת הריבוי אינם מבטיחים מועד הנבה. אוכלים את הציפה סביב הזרע ולא את הקליפה הקוצנית. המקורות מתעדים אכילת זרעים לאחר בישול או קלייה; אין כאן המלצה לאכול זרעים נאים או לתת אותם לילדים ולבעלי חיים. שיטות הקטיף משתנות בין מדינות וזנים: בתאילנד קוטפים גם לפני נפילה טבעית, ולכן אין כלל שלפיו חייבים להמתין לנפילת הפרי. יש להיזהר מקוצים ומפרי כבד שעלול ליפול, ולהרחיק אנשים מאזור נפילת הפרי.
אוניברסיטת הוואי מתארת עיצוב וגיזום לשליטה בגובה, חדירת אור ואוורור, והסרת ענפים מתים או חולים. ענפים עמוסי פרי עשויים להזדקק לתמיכה. לא אומת לוח גיזום בישראל; אין לקבוע גיזום חורף אחיד לעץ טרופי רגיש. Phytophthora palmivora מתועדת כמחלה חמורה הפוגעת בשורשים, בענפים, בעלים ובפרי; רגישות משתנה בין זנים. המקור מתעד גם מזיקים ומחלות אחרים בהוואי, אך אין להסיק שכולם קיימים בישראל. יש לאבחן פגיעה לפני טיפול ולהשתמש רק בתכשירים מורשים ובהנחיה מקצועית מקומית.
לפי אוניברסיטת הוואי, זרעים מאבדים חיוניות בייבוש ולכן נזרעים טריים ונשמרים לחים. זריעים אינם משמרים בהכרח את זן האם. להרכבות משמשים זריעי דוריאן; מתועדות הרכבת שסע והרכבת עין לשימור זן. אין להסיק התאמה להרכבה על קקאו או פכירה מקרבה משפחתית. לא אומתה כאן התאמת כנה בין מיני Durio אחרים או עונת הרכבה בישראל. זנים מתועדים של D. zibethinus כוללים Monthong מתאילנד ו־D24, Musang King (D197) ו־Red Prawn (D175) ממלזיה. לפי פרסום הוואי, למונטונג ציפה בהירה וריח מתון יחסית; D24 מתואר כמתוק־אגוזי עם מרירות מסוימת. זו סקירת זנים, לא רשימת שתילים במלאי. כרגע אין במלאי; לא מוצע זן מסוים ולא נקבעו מחיר או מועד חזרה.
NParks מתעד שימושים עממיים בחליטות עלים ושורשים לחום ובחלקי הצמח למצבי עור. זהו תיעוד אתנובוטני, לא הוכחת יעילות, מינון או בטיחות; אין כאן המלצה להכין חליטות או להשתמש בחלקי העץ לטיפול עצמי. מחקר Teh ועמיתיו ב־Nature Genetics מ־2017 מציג גנום ופעילות מסלולים הקשורים לריח גופריתי, לא טיפול רפואי. מחקר החנטה של MARDI מ־2024 הוא מחקר חקלאי, לא ניסוי רפואי. לא אומתה כאן יעילות טיפולית קלינית, מינון רפואי או בטיחות תמציות בהריון, בהנקה ולבעלי חיים. אין להציג את הפרי כטיפול במחלה, ואין להסיק ממחקרי מעבדה אינטראקציה קלינית מוכחת עם אלכוהול או תרופות. יש להרחיק קליפה קוצנית וזרעים מילדים ומחיות מחמד; לא אומת כאן מחקר בליעה וטרינרי ייעודי.
תרכובות גופרית נדיפות ואסטרים משתתפים בריח הפרי. מחקר הגנום מתאר פעילות של methionine γ-lyase (MGL) הקשורה ליצירת תרכובות גופרית נדיפות ופעילות מסלולי אתילן בזמן הבשלה. אסטרים אינם תרכובות גופרית מעצם היותם אסטרים. הרכב וריכוזים משתנים לפי זן והבשלה; אין כאן כימות לשתיל או אחוזי תועלת רפואית.
המוצא הטבעי של המין הוא סומטרה ובורנאו לפי Kew. תפוצה מוכנסת מתועדת בין היתר בתאילנד, בחצי האי המלאי, בווייטנאם, בפיליפינים ובהודו. נקודות המפה סכמטיות לאזורים, לא אתרי איסוף ולא נתיבי נדידה טבעית. לא אומתו שנת הגעה או מסלול הכנסה לישראל.
לא אומתו ניסויי גידול והנבה אזוריים בישראל. לכן אין דירוג התאמה אזורי או נקודות המבטיחות הצלחה. גידול ניסיוני דורש הגנה מקור ורוח, ניטור חום ולחות, ניקוז ותכנון האבקה; אין הבטחה שגם מבנה מחומם יביא לפרי.
Kew מתעד את פרסום השם Durio zibethinus L. בשנת 1774. אוניברסיטת הוואי מסבירה שהמילה durian נגזרת מהמילה המלאית duri, קוץ, ומתארת את מרכזיות הפרי בתרבות המזון ובתיירות בדרום־מזרח אסיה. אין לייחס לעץ שבקטלוג היסטוריית הכנסה לישראל שלא תועדה.
Kew POWO — Durio zibethinus L.
University of Hawai‘i, CTAHR — Durian for Hawai‘i, 2019
NParks, Singapore — Durio zibethinus, species record
Teh et al., Nature Genetics, 2017 — Durian genome
MARDI, 2024 — Musang King polliniser requirements
UiTM university repository — MARDI 2024 article and abstract
דוריאן מופיע בקטלוג למידע; כרגע אין במלאי ולא ניתן להזמין אותו. לא נקבע מועד חזרה למלאי.
זנים מתועדים של D. zibethinus כוללים Monthong מתאילנד ו־D24, Musang King (D197) ו־Red Prawn (D175) ממלזיה. לפי פרסום הוואי, למונטונג ציפה בהירה וריח מתון יחסית; D24 מתואר כמתוק־אגוזי עם מרירות מסוימת. זו סקירת זנים, לא רשימת שתילים במלאי. כרגע אין במלאי; לא מוצע זן מסוים ולא נקבעו מחיר או מועד חזרה.
המוצא הטבעי של המין הוא סומטרה ובורנאו לפי Kew. תפוצה מוכנסת מתועדת בין היתר בתאילנד, בחצי האי המלאי, בווייטנאם, בפיליפינים ובהודו. נקודות המפה סכמטיות לאזורים, לא אתרי איסוף ולא נתיבי נדידה טבעית. לא אומתו שנת הגעה או מסלול הכנסה לישראל.
לא אומתו ניסויי גידול והנבה אזוריים בישראל. לכן אין דירוג התאמה אזורי או נקודות המבטיחות הצלחה. גידול ניסיוני דורש הגנה מקור ורוח, ניטור חום ולחות, ניקוז ותכנון האבקה; אין הבטחה שגם מבנה מחומם יביא לפרי.
אין מידע.
כרגע אין במלאי; לא נקבע מועד חזרה. אפשר לבדוק צמחים נוספים בקטלוג לפי זמינות ותנאי גידול.
NParks מציין שמש מלאה לעץ מבוסס בתנאי הגידול המתוארים בסינגפור. אוניברסיטת הוואי ממליצה להגן על שתילים צעירים מצריבת שמש באמצעות רשת צל של 30–50%, ולהגן מרוח. יש להבחין בין שתיל צעיר לעץ מבוסס; אין בכך הבטחת התאמה לשמש ישראלית או דרישה לצל מלא. בפרסום אוניברסיטת הוואי מתואר אקלים חם, לח וללא כפור, טמפרטורת יום סביב 29°C ולחות יחסית מועדפת של 70–85%. אלה תנאי גידול המתוארים שם, לא ספי חובה לאורך כל יממה. המקור מדווח גם על הישרדות D. zibethinus סביב 7°C עם נשירת עלים וקושי לשרוד; זו אינה הבטחת עמידות, ואינה הוכחה למוות בכל ירידה מתחת ל־10°C. לא אומת ניסוי התאמה או הנבה בישראל. ניסיון גידול מחייב הגנה מקור ורוח ובקרת תנאים; חממה אינה מבטיחה הצלחה.
נדרשת קרקע מנוקזת ושכבת חומר אורגני על פני הקרקע; החיפוי אינו נוגע בגזע. חלק ניכר ממערכת השורשים שטחי לפי מקור הוואי, ולכן יש להימנע מפגיעה בשורשים ומהצפה. דישון נקבע לפי בדיקות קרקע ועלים; במקור הוואי מתואר גידול בקרקעות מנוקזות בטווח pH של 5–7.5; אין בכך ניסוי התאמה לקרקע ישראלית או מתכון דשן אוניברסלי.
בית השורשים צריך לקבל מים לפי לחות הקרקע, העונה וגודל העץ, עם ניקוז טוב וללא הצפה. לפי אוניברסיטת הוואי, יובש ממושך עלול לגרום לנשירת פרי ולנזק בלתי הפיך. לא אומת לוח השקיה או מינון בליטרים בישראל. אין לייבש שתיל במכוון כדי לעורר פריחה.
אוניברסיטת הוואי מתארת עיצוב וגיזום לשליטה בגובה, חדירת אור ואוורור, והסרת ענפים מתים או חולים. ענפים עמוסי פרי עשויים להזדקק לתמיכה. לא אומת לוח גיזום בישראל; אין לקבוע גיזום חורף אחיד לעץ טרופי רגיש. Phytophthora palmivora מתועדת כמחלה חמורה הפוגעת בשורשים, בענפים, בעלים ובפרי; רגישות משתנה בין זנים. המקור מתעד גם מזיקים ומחלות אחרים בהוואי, אך אין להסיק שכולם קיימים בישראל. יש לאבחן פגיעה לפני טיפול ולהשתמש רק בתכשירים מורשים ובהנחיה מקצועית מקומית.
הפרחים דו־מיניים, לבנים עד צהבהבים, באשכולות על ענפים גדולים ולעיתים על הגזע; הם נפתחים בערב ומפרישים צוף. לפי אוניברסיטת הוואי, הצלקת נעשית קולטת אבקה אחר הצהריים, והאבקנים משחררים אבקה מאוחר יותר ועד הערב; עלי הכותרת והאבקנים נושרים עד הבוקר. לוח הפריחה משתנה לפי אקלים וזן. המקור מציין שהאבקה עצמית נדירה ולא כל הזנים תואמים. במחקר MARDI מ־2024 במוסאנג קינג, האבקה ב־D24 שיפרה חנטה לעומת האבקה עצמית; התוצאה אינה כלל לכל זן או לתנאי ישראל. דבורים ועטלפים תועדו כמאביקים בחלק מאזורי הגידול, אך חשיבותם היחסית תלויה באתר; לא אומתה כאן יעילותם בישראל. NParks מציין תחילת הנבה של עצים מורכבים לאחר 4–5 שנים בתנאי הגידול המתוארים שם. לא אומתו זמן לפרי ראשון, יבול, עונת קטיף או הצלחת הנבה בישראל; אין להחיל את הנתון הזה כהבטחה מקומית. גודל מיכל ושיטת הריבוי אינם מבטיחים מועד הנבה. אוכלים את הציפה סביב הזרע ולא את הקליפה הקוצנית. המקורות מתעדים אכילת זרעים לאחר בישול או קלייה; אין כאן המלצה לאכול זרעים נאים או לתת אותם לילדים ולבעלי חיים. שיטות הקטיף משתנות בין מדינות וזנים: בתאילנד קוטפים גם לפני נפילה טבעית, ולכן אין כלל שלפיו חייבים להמתין לנפילת הפרי. יש להיזהר מקוצים ומפרי כבד שעלול ליפול, ולהרחיק אנשים מאזור נפילת הפרי.
כרגע אין במלאי ולא ניתן להזמין את הצמח. לא נקבע מועד חזרה למלאי; אפשר לעיין בצמחים אחרים בקטלוג ולבדוק את זמינותם ותנאי הגידול שלהם.
לא אומתו ניסויי גידול והנבה אזוריים בישראל. לכן אין דירוג התאמה אזורי או נקודות המבטיחות הצלחה. גידול ניסיוני דורש הגנה מקור ורוח, ניטור חום ולחות, ניקוז ותכנון האבקה; אין הבטחה שגם מבנה מחומם יביא לפרי.
בפרסום אוניברסיטת הוואי מתואר אקלים חם, לח וללא כפור, טמפרטורת יום סביב 29°C ולחות יחסית מועדפת של 70–85%. אלה תנאי גידול המתוארים שם, לא ספי חובה לאורך כל יממה. המקור מדווח גם על הישרדות D. zibethinus סביב 7°C עם נשירת עלים וקושי לשרוד; זו אינה הבטחת עמידות, ואינה הוכחה למוות בכל ירידה מתחת ל־10°C. לא אומת ניסוי התאמה או הנבה בישראל. ניסיון גידול מחייב הגנה מקור ורוח ובקרת תנאים; חממה אינה מבטיחה הצלחה.
לפי אוניברסיטת הוואי, זרעים מאבדים חיוניות בייבוש ולכן נזרעים טריים ונשמרים לחים. זריעים אינם משמרים בהכרח את זן האם. להרכבות משמשים זריעי דוריאן; מתועדות הרכבת שסע והרכבת עין לשימור זן. אין להסיק התאמה להרכבה על קקאו או פכירה מקרבה משפחתית. לא אומתה כאן התאמת כנה בין מיני Durio אחרים או עונת הרכבה בישראל.
הפרחים דו־מיניים, לבנים עד צהבהבים, באשכולות על ענפים גדולים ולעיתים על הגזע; הם נפתחים בערב ומפרישים צוף. לפי אוניברסיטת הוואי, הצלקת נעשית קולטת אבקה אחר הצהריים, והאבקנים משחררים אבקה מאוחר יותר ועד הערב; עלי הכותרת והאבקנים נושרים עד הבוקר. לוח הפריחה משתנה לפי אקלים וזן. המקור מציין שהאבקה עצמית נדירה ולא כל הזנים תואמים. במחקר MARDI מ־2024 במוסאנג קינג, האבקה ב־D24 שיפרה חנטה לעומת האבקה עצמית; התוצאה אינה כלל לכל זן או לתנאי ישראל. דבורים ועטלפים תועדו כמאביקים בחלק מאזורי הגידול, אך חשיבותם היחסית תלויה באתר; לא אומתה כאן יעילותם בישראל.
תרכובות גופרית נדיפות ואסטרים משתתפים בריח הפרי. מחקר הגנום מתאר פעילות של methionine γ-lyase (MGL) הקשורה ליצירת תרכובות גופרית נדיפות ופעילות מסלולי אתילן בזמן הבשלה. אסטרים אינם תרכובות גופרית מעצם היותם אסטרים. הרכב וריכוזים משתנים לפי זן והבשלה; אין כאן כימות לשתיל או אחוזי תועלת רפואית. מחקר Teh ועמיתיו ב־Nature Genetics מ־2017 מציג גנום ופעילות מסלולים הקשורים לריח גופריתי, לא טיפול רפואי. מחקר החנטה של MARDI מ־2024 הוא מחקר חקלאי, לא ניסוי רפואי. לא אומתה כאן יעילות טיפולית קלינית, מינון רפואי או בטיחות תמציות בהריון, בהנקה ולבעלי חיים. אין להציג את הפרי כטיפול במחלה, ואין להסיק ממחקרי מעבדה אינטראקציה קלינית מוכחת עם אלכוהול או תרופות. יש להרחיק קליפה קוצנית וזרעים מילדים ומחיות מחמד; לא אומת כאן מחקר בליעה וטרינרי ייעודי.
Scientific name: Durio zibethinus
Durian (Durio zibethinus L.) is an evergreen tree in Malvaceae, native to Sumatra and Borneo according to Kew. Its hard spiny fruit contains edible arils surrounding large seeds; texture, colour, sweetness and aroma vary by cultivar. This is a wet-tropical species, not a tree with established suitability for an open Israeli garden. Currently out of stock; no price or restocking date has been set. The image is a computer-generated illustration.