עץ התות הוא מהעצים הנדיבים והמהירים ביותר לגינה הישראלית. השוואה בין תות פקיסטני לתות שאמי, השקיה, גיזום, מרחק שתילה ומה עושים עם היבול העצום.
עץ התות הוא אחד העצים הכי משתלמים לגינה ביתית בישראל: צימוח מהיר, יבול כבר בשנה השנייה, עמידות יוצאת דופן ומעט מאוד טיפול. הוא גם מספק צל נעים בקיץ ומשיר עלים בחורף כך שהשמש עוברת.
- **תות פקיסטני (Morus macroura)** — פרי ארוך במיוחד, 6–10 ס"מ, מתוק מאוד וללא חמיצות, בצבע אדום-שחור. עונת קטיף ארוכה באביב.
- **תות שאמי (Morus nigra shami)** — פרי קצר ועגלגל, שחור, בעל טעם עמוק ומאוזן עם חמיצות עדינה וארומה חזקה; נחשב לטעים ביותר.
שני המינים איתנים מאוד, עמידים ליובש ולמליחות בינונית, ומתאימים כמעט לכל אזורי הארץ.
עץ תות בוגר יכול להגיע ל-8–10 מ' אם אינו נגזם. בגינה ביתית שותלים במרחק 5–6 מ' מבניין וממערכות ביוב, ומקצרים בגיזום ל-3–4 מ'. חשוב לא לשתול מעל מרצפות בהירות — הפרי הנושר מכתים.
בשנתיים הראשונות השקיה סדירה 2–3 פעמים בשבוע. עץ בוגר מסתפק בהשקיה שבועית עמוקה, ובאזור החוף אף פחות. הפחתת מים בזמן ההבשלה מרכזת סוכרים ומשפרת טעם.
התות מניב על צימוח חדש ועל דורבנות. גיזום חורפי חזק (עד 50%) שומר על גובה נוח לקטיף ומגדיל את מספר נקודות הפרי. לאחר הקטיף אפשר לבצע גיזום קיצור נוסף שמעודד גל פרי שני בזנים מסוימים.
עץ התות כמעט חסין. האתגר העיקרי הוא ציפורים — פתרון פשוט הוא רשת צל דקה בזמן ההבשלה, או פשוט לשתול עץ גדול מספיק לחלוק איתן.
פרי התות רגיש ואינו נשמר יותר מיום-יומיים בקירור. אפשרויות: הקפאה מיידית לשייקים, ריבה, סירופ תות מסורתי (שרבת), או ייבוש. הפרי עשיר באנתוציאנינים, בברזל ובוויטמין K.
תות מורכב על כנת תות בלבד (מין על מין). ריבוי נפוץ נוסף הוא ייחורים מעוצים — קלים מאוד להשרשה. יש לזכור שבייחור מושרש מונים שנות ערלה מחדש מרגע הניתוק מצמח האם.
תות עץ בעל דרישת קור נמוכה מאוד (כ-100–400 שעות בהתאם לזן) ולכן מתאים כמעט לכל אזורי הארץ — מהחרמון ועד הערבה, כאשר בערבה מומלץ לצל חלקי בקיץ הלוהט. תות שאמי מגלה סבילות טובה יותר לחורף קר, ואילו תות פקיסטני מעדיף אזורים חמים עם עונת קיץ ארוכה.
מעבר לשחור ולפקיסטני, קיימים בישראל גם זני תות לבן (Morus alba) המקורי מסין, בעל פרי מתוק אך פחות עשיר בטעם, ותות אדום (Morus rubra) האמריקאי הנדיר יותר בגינות בארץ. תות לבן משמש היסטורית גם להזנת תולעי משי, ועליו נחשבים למאכל בריא בפני עצמו.
תות עץ ננסי (זנים מיוחדים מורכבים על כנה מפגרת) מתאים היטב לעציץ 50–80 ליטר במרפסת. יש לצפות לצימוח מהיר יחסית גם בכלי, ולכן נדרש גיזום שנתי קבוע לשמירת גודל נוח.
עץ התות מלווה את הנוף הכפרי בארץ ישראל שנים רבות, וניתן למצוא עצים ותיקים וגדולים בחצרות בתים ערביים ומושבות עתיקות, ששימשו גם צל וגם מקור פרי לילדים המטפסים על ענפיו. מעץ התות השחור (Morus nigra) הכינו בעבר גם ריבות וסירופים ביתיים, ועליו מזינים גם תולעי משי במסורות חקלאיות שהתקיימו בעבר באזור.
מבחינה קולינרית, פרי התות הטרי משמש להכנת ריבה, סירופ, יין ביתי ומיובש כחטיף בריאותי. בשל רגישותו הרבה לפגיעה ולריקבון, התות כמעט אינו משווק מסחרית טרי, ולכן עץ תות ביתי הוא הדרך המעשית היחידה ליהנות מהפרי בשיאו.
- Ercisli, S., & Orhan, E. (2007). Chemical composition of white, red and black mulberry fruits. *Food Chemistry*.
- Morton, J. F. (1987). *Fruits of Warm Climates* — Mulberry.
נושאים: עץ תות, תות פקיסטני, תות שאמי, גידול עץ תות, שתיל תות, גיזום עץ תות, עץ תות לגינה, Morus
קטלוג השתילים של משתלת מלאו את הארץ — עצי פרי נדירים וטרופיים, משלוח לכל הארץ.