התאנה היא משבעת המינים ואחד העצים הקלים ביותר לגידול בארץ. מדריך: זנים, שתי עונות הפרי (בכורות ותאנים), גיזום, השקיה, גידול בעציץ והלכות ערלה.
התאנה (Ficus carica) היא אחד מעצי הפרי העתיקים בעולם, מתורבתת בלבנט כבר לפני יותר מ-11,000 שנה, ואחת משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל. היא גם אחד העצים הקלים ביותר לגידול ביתי.
התאנה מותאמת אקלימית לים התיכון: היא עמידה ליובש קיצי, סובלת קרקעות רדודות וגיריות, ומשירה עלים בחורף. עמידה לקור עד כ--5°C בעץ בוגר.
- **בכורות (Breba)** — פרי שנקשר על עץ השנה הקודמת ומבשיל ביוני. פחות מתוק, גדול יותר.
- **היבול העיקרי** — נקשר על צימוח השנה ומבשיל מאוגוסט עד אוקטובר; זהו הפרי המתוק והאיכותי.
משמעות מעשית: **גיזום חורפי חזק מבטל את הבכורות**. מי שרוצה שתי עונות — יגזום מתון בלבד.
בקיץ עץ בוגר צריך השקיה עמוקה פעם-פעמיים בשבוע. עודף מים בזמן ההבשלה גורם לפרי מימי ולסדיקה; מחסור גורם לנשירת פרי. חיפוי קרקע מייצב את הלחות ומשפר מאוד את איכות הפרי.
עיצוב לגביע פתוח בגובה 2.5–3 מ'. מסירים ענפים יבשים, חוצים ויונקים מהבסיס. גיזום עיקרי בסוף החורף בזמן התרדמה.
התאנה מצוינת לעציץ 40–70 ליטר במרפסת — הגבלת השורשים אף מקדמת הנבה. יש להשקות בתדירות גבוהה יותר ולהחליף מצע כל 3–4 שנים.
התאנה מתרבה בקלות מייחורים מעוצים בחורף (אחוזי השרשה גבוהים מאוד) ומהברכת אוויר. יש לזכור: מרגע ניתוק הייחור או ההברכה מצמח האם מתחילים למנות שנות **ערלה** מחדש. ברכתה — בורא פרי העץ, והיא משבעת המינים ולכן ברכה אחרונה היא מעין שלוש.
תאנה טרייה מספקת סיבים, אשלגן, סידן ופוליפנולים; בייבוש ריכוז הסוכרים והמינרלים עולה משמעותית.
התאנים נבדלות בצבע קליפה (ירוקה-לבנה, סגולה-שחורה או חומה), בצבע הבשר (לבן, ורוד או אדום עמוק) ובגודל. תאנה לבנה בלדי, המוכרת מכל חצר ותיקה בארץ, נותנת פרי גדול ומתוק במיוחד ועמידה מאוד לחום; זנים כהים נוטים לטעם עשיר ו"ריבתי" יותר ולפרי קטן במקצת. שיקול נוסף הוא **{{caprification::האבקה של תאנה על ידי הצרעה Blastophaga psenes; זנים "נשיים" הזקוקים להאבקה יפילו פרי ללא הצרעה, ואילו זנים פרתנוקרפיים קושרים פרי בלי האבקה כלל}}** — לגינה ביתית בוחרים תמיד זן פרתנוקרפי, שאינו תלוי בצרעת התאנה.
התאנה אינה מתמתקת אחרי הקטיף, וזה ההבדל הגדול בין פרי מהעץ לפרי מהחנות. סימני בשלות: הצוואר מתרכך והפרי נשמט מטה, טיפת נקטר קטנה מבצבצת בעין, והקליפה מתחילה להיסדק קלות. פרי בשל נשמר יום-יומיים בלבד בטמפרטורת החדר, ולכן עודפים מייבשים בשמש או בייבוש בחום נמוך, או מבשלים לריבה.
הבעיה השכיחה ביותר בגינה היא ציפורים וצרעות שמגיעות לפני הקוטף — פתרון פשוט הוא רשת או שקיות אורגנזה על ענפים נבחרים. סדיקת פרי נגרמת כמעט תמיד מהשקיה לא סדירה בתקופת ההבשלה. חלודת התאנה (Cerotelium fici) מופיעה בשנים לחות כנקודות חלודה על העלים ומטופלת בדילול נוף ובאוורור. יונקי שורש עולים בשפע ויש לגזום אותם כל שנה, אחרת העץ הופך לשיח סבוך.
גיזום חורפי אגרסיבי שמבטל את הבכורות; שתילה קרובה מדי למבנים או לצנרת (שורשי תאנה תוקפניים ודורשים 4–5 מ' מרווח או מיכל); ודישון עשיר בחנקן — שנותן צימוח ירוק עצום ומעט מאוד פרי.
- Kislev, M. E., Hartmann, A., & Bar-Yosef, O. (2006). Early domesticated fig in the Jordan Valley. *Science*.
- Flaishman, M. A., et al. (2008). The fig: botany, horticulture and breeding. *Horticultural Reviews*.
תאנה (Ficus carica) – מדריך גידול, זנים והיסטוריה בישראל
נושאים: עץ תאנה, תאנה, גידול תאנה, גיזום תאנה, תאנה בעציץ, שתיל תאנה, תאנה לבנה בלדי, שבעת המינים
קטלוג השתילים של משתלת מלאו את הארץ — עצי פרי נדירים וטרופיים, משלוח לכל הארץ.