אבק אדום מאוסטרליה יכול להינשא ברוחות חזקות אל ניו זילנד, לשקוע על קרחונים, אדמות ומים, ולהעביר עמו מינרלים למערכות אקולוגיות רחוקות מאוד ממקור האבק.
כאשר סופת אבק גדולה מתפתחת באוסטרליה, ההשפעה שלה אינה נעצרת בגבולות היבשת. במצבים מטאורולוגיים מסוימים חלק מהאבק יכול להמשיך מזרחה, לחצות את ים טסמן ולהגיע עד ניו זילנד — מסע של יותר מ־2,000 קילומטרים.
הצבע האדום-חום של אבק אוסטרלי נובע במידה רבה מתחמוצות ברזל וממרכיבים מינרליים האופייניים לקרקעות יבשות ופגיעות ל{{סחיפה רוחית::תהליך שבו רוח מעבירה חלקיקי קרקע — פועלת חזק במיוחד על קרקעות יבשות, חשופות ודקות־מרקם; מוגברת בבצורות ובכריתת צמחייה טבעית}}. כאשר הקרקע חשופה, יובש, רוח חזקה וחקלאות לא מותאמת עלולים להקל על יצירת סופות אבק גדולות.
האבק עשוי לשקוע על פני קרקע, על גופי מים ואף על שלג וקרחונים. מעבר להעברת מינרלים, לשכבת אבק כהה על שלג או קרח יכולה להיות גם השפעה פיזיקלית על החזרת הקרינה (החזרת קרינה ({{{{albedo::a measure of how much light a surface reflects — snow and light surfaces reflect much (high albedo), dark ground absorbs more (low albedo); dust deposition on snow lowers albedo and accelerates melting}}::מדד להחזר האור מפני שטח — פני שלג ולבנים מחזירים חלק גדול (albedo גבוה), פני קרקע כהים סופגים יותר (albedo נמוך); שקיעת אבק על שלג מקטינה את ה־albedo ומאיצה המסה}})), אם כי היקף ההשפעה תלוי בכמות האבק ובמיקומו.
סופת האבק האוסטרלית של 2009 הייתה מהאירועים המתועדים הבולטים בעשורים האחרונים, גם בגלל העוצמה בעיר סידני וגם בגלל ההובלה למרחקים. אירועים כאלה מסייעים לחוקרים לעקוב אחרי חומר חלקיקי, מינרלים והשפעות אזוריות של סחיפה רוחית.
אירוע האבק בסידני ב־2009, המכונה גם ׳הבוקר האדום׳, סיפק ל{{אירוסולולוגים::מדענים החוקרים חלקיקים תלויים באוויר — אבק, פיח, מלח ים וזיהומים — ואת השפעתם על אקלים, ענן ובריאות הציבור}} מדידות מפורטות של גודל חלקיקים, הרכב מינרלי, ומסלול טרנס־טסמן. הוא הפך לאירוע ייחוס במחקרים על סחיפה, בצורת ואבק גלובלי.
רשתות דיגום אבק קרקעיות בשילוב מודלים אטמוספריים כמו HYSPLIT מאפשרות לחוקרים לשחזר לאחור את מסלול תנועת האוויר ולקבוע אם שכבת אבק שנצפתה בניו זילנד אכן מקורה באוסטרליה, על סמך זמני התנועה והרכב המינרלים.
תקופות בצורת ממושכות באוסטרליה, המחמירות בהשפעת שינויי אקלים, מגבירות את שטחי הקרקע החשופה הפגיעים לסחיפה רוחית, מה שעשוי להוביל לעלייה בתדירות ובעוצמת סופות אבק חוצות-אוקיינוס בעתיד.
כאשר אבק שוקע מעל האוקיינוס בדרכו לניו זילנד, הוא מוסיף ברזל וזרחן למים העניים יחסית בחומרי הזנה, מה שעשוי לתמוך זמנית בפריחות פיטופלנקטון — תהליך דומה למה שמתרחש כשאבק סהרה שוקע במזרח הים התיכון.
לאחר סופות חול מהסהרה, שכיחות במיוחד באביב ובסתיו, כדאי לשטוף עלווה רגישה ולנצל את המינרלים שהצטברו על הקרקע במקום לפנותם — לרוב מדובר בתוספת קלה אך חיובית לרמות הברזל בקרקע.
חוקרים אוסטרלים וניו-זילנדים משתמשים ברשת תחנות ניטור אווירה, בתצפיות לוויין ובדגימות שלג בהרי האלפים הדרומיים כדי לעקוב אחר תרומת אבק המדבר האוסטרלי לאזורים מרוחקים. שכבות אדמדמות הנשקעות על שדות קרח מספקות רישום היסטורי שממנו ניתן לשחזר תדירות ועוצמת סופות אבק גדולות שקדמו לעידן הלוויינים.
מעבר להשפעה הנופית (שלגים בגוון כתום-אדמדם), האבק המגיע מאוסטרליה תורם ברזל ומינרלים נוספים גם למי הים סביב ניו זילנד, ומשפיע בכך על פוריות הפלנקטון האוקייני באזור, בדומה לתופעות דומות שנצפו באוקיינוסים אחרים המושפעים מאבק מדברי.
- [McGowan et al. — Australian dust transport studies](https://www.publish.csiro.au/)
- [NIWA New Zealand — Dust events and transport observations](https://niwa.co.nz/)
- [BOM Australia — Major dust storm event summaries](https://www.bom.gov.au/)
נושאים: אבק מאוסטרליה לניו זילנד, סופת אבק אדומה, ים טסמן אבק, מינרלים מקרקעות אוסטרליה
קטלוג השתילים של משתלת מלאו את הארץ — עצי פרי נדירים וטרופיים, משלוח לכל הארץ.