עצים באמזונס מעלים לאוויר כמויות עצומות של אדי מים דרך התאדות ו{{טרנספירציה::תהליך שבו צמחים סופגים מים מהשורשים ופולטים אדים דרך פיוניות בעלים; עץ בוגר יכול לפלוט מאות ליטרים ביום ולתרום ללחות האטמוספרה}}. יחד הם יוצרים זרמי לחות אטמוספריים — 'נהרות מעופפים' — שתורמים למשקעים בתוך האגן ואף הרחק ממנו.
כאשר רואים גשם מעל יער האמזונס, קל לחשוב שהלחות מגיעה רק מן האוקיינוס האטלנטי. בפועל, חלק חשוב מן המים שחוזרים לאטמוספרה מגיע ישירות מן היער עצמו. עצים קולטים מים מן הקרקע ומשחררים אותם דרך העלים בתהליך טרנספירציה, ובמקביל יש אידוי ממשטחי מים ומן הקרקע.
זהו כינוי פופולרי לזרמי אדי מים שנעים באטמוספרה מעל דרום אמריקה. היער האמזוני מזין את הזרמים הללו בלחות רבה, וכתוצאה מכך חלק מן המשקעים שמתרחשים באזורים סמוכים ורחוקים יותר קשורים ישירות לתפקוד התקין של היער.
הערכות משתנות לפי גודל העץ, המין, העונה ותנאי הקרקע, אך עצים גדולים יכולים להעביר מאות ליטרים של מים ביום. כאשר מכפילים זאת במיליארדי עצים, מתקבלת מערכת אקלימית-ביולוגית עצומה שמשפיעה על מאזן המים של היבשת.
הלחות הממוחזרת מן האמזונס יכולה לתרום למשקעים בחלקים אחרים של דרום אמריקה, כולל אזורים חקלאיים חשובים. לכן פגיעה בכיסוי היער אינה רק אובדן של עצים ובעלי חיים, אלא גם פגיעה פוטנציאלית במחזור המים האזורי.
עצי היער אינם משחררים רק מים — הם משחררים גם {{תרכובות אורגניות נדיפות::מולקולות אורגניות (VOCs) שצמחים פולטים לאוויר, כמו איזופרן וטרפנים; באטמוספרה הן מתחמצנות והופכות לאירוסולים ביולוגיים המשמשים גרעיני התעבות ליצירת עננים וגשם}} (VOCs) שהופכות באוויר לחלקיקים זעירים. חלקיקים אלה משמשים {{גרעיני התעבות::חלקיקים זעירים באטמוספרה שאדי מים מתעבים סביבם ליצירת טיפות מים ועננים; בלעדיהם אדי מים לא היו יכולים להתעבות בקלות}} — למעשה, היער מייצר לא רק את המים אלא גם את התשתית שסביבה הם הופכים לגשם.
חוקרים משתמשים במגדלי {{פלוקס::תחנות מדידה גבוהות המודדות בזמן אמת חילופי גזים, מים ואנרגיה בין הצמחייה לאטמוספרה בשיטת eddy covariance; מאפשרות לכמת כמה מים וקרבון עוברים מהיער לאוויר}}, בטבעות עצים, ובלוויינים העוקבים אחרי לחות קרקע וכיסוי עננים, כדי לשחזר את מאזן המים של האגן כולו ולהפריד בין אידוי ישיר לטרנספירציה צמחית.
בצורות חמורות שפגעו בחלקים נרחבים מהיער תועדו בירידה חדה בטרנספירציה ובכמות הלחות שהוזרמה חזרה לאטמוספרה, מה שהחריף את הבצורת עצמה במעגל משוב שלילי — עדות ישירה לכך שהיער אינו רק נפגע מהאקלים אלא גם משפיע עליו.
מחקרים מצביעים על כך שכריתת יערות נרחבת עלולה להחליש את מנגנון ה'נהרות המעופפים' ולצמצם משקעים באזורים חקלאיים מרוחקים בדרום אמריקה. זהו דוגמה מוחשית לכך שאובדן יער במקום אחד יכול להשפיע על משק מים ביבשת שלמה.
גם בקנה מידה קטן, עצי פרי בוגרים תורמים ללחות מקומית ולצינון הסביבה דרך טרנספירציה. שתילה צפופה יחסית של עצים ושיחים במטע ביתי יכולה ליצור מיקרו-אקלים לח ונעים יותר, ולסייע לצמחים הסמוכים להתמודד טוב יותר עם ימי חום קיצוניים.
מדענים משתמשים בבלוני מזג אוויר, מכ״מי ראדר גשם ולוויני לחות אטמוספרית כדי למפות את זרימת אדי המים מעל האמזונס. ניתוח איזוטופים במי גשם מסייע להבחין בין מים שמקורם באוקיינוס לבין מים שעברו כבר מחזור אחד או יותר של אידוי-עיבוי מעל היער עצמו, ובכך לכמת את תרומת היער לגשם במורד הזרימה.
תופעת הנהרות המעופפים רגישה מאוד לשיעור ההשמדה של היער — כאשר שטחי יער נכרתים, פוחתת כמות המים המאדים דרך העצים (טרנספירציה), ומחקרים מצביעים על כך שהמשך כריתה בקנה מידה נרחב עלול לפגוע במשטר הגשמים גם באזורים חקלאיים מרוחקים התלויים בזרימת הלחות מהאמזונס.
- [Nobre et al. — The Future Climate of Amazonia](https://www.sciencedirect.com/)
- [Spracklen et al. 2012, Nature — Observations of increased rainfall from air passing over forests](https://www.nature.com/articles/nature11390)
- [NASA Earth Observatory — Flying Rivers and Amazon moisture recycling](https://earthobservatory.nasa.gov/)
נושאים: יערות האמזונס מייצרים גשם, נהרות מעופפים, טרנספירציה באמזונס, מחזור מים יער גשם
קטלוג השתילים של משתלת מלאו את הארץ — עצי פרי נדירים וטרופיים, משלוח לכל הארץ.